הפקח שבתו נרצחה בשדרות התגייס לפיקוח בירושלים

מאיר גבאי הוא גיבור ישראלי, אב שכול שמצא דרך להתמודד עם האובדן ולהמשיך לחיות. בתו מור נרצחה במתקפת הטרור ב-7.10, בת 30 במותה, שחייה נגדעו באכזריות בכניסה לשדרות. מיד לאחר הלחימה פונו מאיר ומשפחתו לירושלים, בה הם מתארחים בסיוע ובתמיכת העירייה. מאיר עובד כפקח בעיריית שדרות, ובימים אלו החל לעבוד כפקח מטעם עיריית ירושלים, לבקשתו.

מור גבאי, בת ה-30, נרצחה ב-7 באוקטובר, בעת שחזרה לביתה בשדרות. היא הייתה צעירה יפהפייה ופעילה חברתית, שירתה בצה"ל ובמשטרה ועסקה בהפקת אירועים. כאשר חזרה לביתה בשדרות ממפגש חברים בקיבוץ זיקים, תפסה אותה אזעקת צבע אדום. מור הספיקה לתפוס מחסה מירי הטילים, אך כשחזרה לרכבה נורתה ישירות ע"י מחבלי החמאס וחייה נגדעו באחת.

יהודה אהרונסון, עובד סוציאלי בעיריית ירושלים, ליווה אותו בימים הראשונים להיקלטותו בעיר ומספר כי הפגישה הראשונית עם מאיר הייתה בחדרו במלון, כאשר מאיר היה המום מהטרגדיה. הוא התקשה להתמודד עם האובדן, הסתגר בחדרו במלון שבו הוא שוהה עם משפחתו ולא היה מוכן לצאת ולא לדבר עם אף אחד. למרות זאת, יהודה עלה לפגוש את מאיר עם זר פרחים ושי צנוע, וכך התחיל שיח בינינו ונוצר קשר ראשוני. במהלך השבוע יהודה ומאיר המשיכו לשוחח, ומאיר החל לקבל סיוע מאנשי מקצוע העוסקים בתחום מעיריית ירושלים. וכך, למרות הקושי והכאב, מאיר ביקש להתגייס ולעבוד כפקח מטעם עיריית ירושלים, וזאת בכדי ללתת יד ולתמוך באוכלוסיית העיר בתקופה זו. זו הייתה דרכו להודות למארחיו.

כחלק מהמאמצים הרבים שמשקיעה עיריית ירושלים בתמיכה ובעזרה למתארחים בעיר, סייר ראש העיר, משה ליאון, במלון בו מאיר מתארח, והגיע לבקר את המפונים. יהודה החליט להפגישו עם ראש העיר וכאשר נפגשו, מאיר סיפר לראש העיר כי עבד כפקח בעיריית שדרות וכי הוא רצה להשתמש בכישוריו כדי לסייע לתושבי העיר, שנמצאים גם בתקופה ביטחונית מתוחה.

מבלי לחשוב פעמיים, הנחה ראש העיר כבר באותו רגע, להכשירו לעבודה כפקח בעיריית ירושלים, ומאיר ניפגש עם ראש אגף האכיפה והשיטור בעיריית ירושלים, קיבל את הציוד הנדרש, והחל את עבודתו כפקח ירושלמי לכל דבר ימים ספורים אחר כך. סיפורו של מאיר גבאי הוא סיפור מעורר השראה של אומץ, כוח רצון והתמודדות עם אובדן. הוא מראה כיצד גם ברגעים הקשים ביותר, ניתן למצוא דרך להמשיך הלאה ולתרום לחברה.

מאיר גבאי: "כשישבתי שבעה הבנתי עד כמה מור היא הילדה של כולם וכמה כולם כואבים את הכאב של המשפחה. המון אנשים הגיעו לנחם, אנשים שאנחנו לא מכירים ולא יודעים מיהם. אני עדיין לא מעכל את המצב ואני מרגיש שאני עדיין לא על הקרקע. בימים הראשונים, רק רציתי להיות עם עצמי, להתמודד עם החוויה הקשה של איבוד הילדה והשבר הקשה ביותר של חיי, כמו גם עם כל התופת אשר התרחשה בתחנת המשטרה בשדרות, שאנו גרים ממש בסמיכות אליה. מאוחר יותר, התחלתי טיפולים באמצעות מרכז חוסן. אני חייב לציין את פועלה של עיריית ירושלים ובמיוחד את יהודה אהרונסון, שמסייע לנו, שותף גם לכאבנו ומלווה אותנו".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "כששמעתי את מאיר מספר על בתו האהובה שנרצחה ביום הארור ההוא, לבי נכמר וחשתי עצב עצום. כשהבנתי שהוא רוצה לעבוד כפקח בעיריית ירושלים בזמן שהותו בעיר, לא יכולתי להישאר אדיש ופעלתי באופן מיידי להגשמת רצונו. כולי תקווה שהדבר יסייע לו בהתמודדות עם האובדן ולו במעט. תפקידנו בימים אלו להיות ערבים זה לזה, לסייע לכל מי שצריך עזרה ובכל מה שנדרש. אנחנו בעיריית ירושלים פועלים לסייע ולהקל על כל תושבי הדרום והצפון בזמן שהותם בבירה. נמשיך לתמוך, לתת ולהעניק להם חיבוק ירושלמי חם ואוהב".