מסקנות ועדת הריכוזיות

בזה אחר זה, עלו לבימת מסיבת העיתונאים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יובל שטייניץ, הנגיד, סטנלי פישר ומנכ"ל האוצר הפורש חיים שני. הארבעה הציגו את מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק הישראלי. הוועדה, שגיבשה את מסקנותיה במשך כשנה, ממליצה קודם כל להפריד בין נכסים פיננסיים וריאליים משמעותיים. איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי או על ידי השולט בתאגיד ריאלי משמעותי.

תאגיד פיננסי משמעותי: תאגיד שמנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק). תאגיד ריאלי משמעותי: תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל. כלומר אותו בעל שליטה לא יוכל להחזיק גם בתאגיד ריאלי משמעותי וגם בתאגיד פיננסי משמעותי.  

 

המלצות נוספות בעניין ההפרדה בין נכסים פיננסיים וריאליים הן: הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית, וכן הגבלת שליטה בגוף פיננסי משמעותי שהוא בנק ועל תאגיד פיננסי משמעותי אחר.  

 

בעניין הפירמידות נכתב בהמלצות הוועדה: "הוועדה מזהה "כשל שוק" שדורש את התערבות הממשלה בנושא. הוועדה התחבטה רבות בשאלה האם המבנה הפירמידלי אינו נכון מיסודו או שמדובר בכלי לגיטימי שבמקרים מסוימים מנוצל לרעה. המסקנה של חברי הוועדה היא שכלי זה אינו אסור על פניו אך קיים בו פוטנציאל גבוה לניצול בעלי מניות המיעוט בתוך הפירמידה על ידי בעל השליטה בפירמידה. כן הוא מעורר בעיות של תחרותיות ובמקרים מסוימים גם בעיות של יציבות כלל משקית. הפתרונות מותאמים לבעיות במצב הקיים כפי שאבחנה הוועדה.

 

"הוועדה המליצה על כלי ממשל תאגידי שיבטיחו שכל חברה במבנה תתנהל על פי האינטרסים של כלל בעלי מניותיה ולא על פי האינטרסים של בעל השליטה בלבד. בצורה זו הוועדה לא מונעת מבנים פירמידאליים אלא מאפשרת למשקיעים להבדיל בין מקרים בהם הפירמידה יוצרת להם ערך - אז פעילותה תוכל להמשך כרגיל, לבין מקרים בהם הפירמידה משרתת את האינטרס של בעל השליטה - אז לציבור בעלי המניות יתאפשר לאזן את אופי ניהולה או לפרוש ממנה במידה וירצו בכך".    

 

כדי לטפל במינוף הגבוה בקבוצות העסקיות, ביחס למקובל בעולם, המליצה הוועדה על כלי מס המטפל בהכרה בהוצאות המימון ויקטין את התמריץ לקחת הלוואות כדי לבצע רכישות ממונפות.    

 

בנוסף, ממליצה הוועדה להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. על פי ההמלצות, בית הדין יוכל לכפות שינויים (סעדים מבניים) בקבוצות ריכוז. בנוסף, ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר את התיקון לחוק ההגבלים העסקיים המקנה לממונה סמכות אכיפה מנהלית כולל שימוש בעיצומים כספיים.    

 

היעד - תחרות למען הורדת יוקר המחיר בפתח דבריו אמר ראש הממשלה: "הקמתי את הוועדה לפני שנה, כי ראיתי בעיה ביוקר המחיה במשק. הצרכן הישראי, השכר שלו עלה, אבל כשהוא בא למלא את המוצרים בעגלה בסופר, הוא מגלה שזה הולך ונעשה יותר יקר ונשאר לו פחות כסף. אנחנו יכולים להשוות את זה למחירים של מוצרים בעולם, הישראלי משלם יותר על מוצרים ויותר על שירותים.  

"יש פה בעיה של יוקר המחיה שנובע מחוסר תחרות מספקת, התחרות אינה אויב לצרכן, היא מורידה מחירים, היא מטיבה את השירות. היעד שלי הוא להגביר את התחרותיות במשק כדי להוריד את יוקר המחיה".  

 

נתניהו הוסיף: "אנחנו רוצים להבטיח 2 דברים - שתהיה תחרות הוגנת, שלא יהיה כשל מניעה לתחרות ומנגד לא רוצים לפגוע בעסקים כי הם מטבעם מתרחבים, ויש להם את היכולת להתפתח לצדדים, ואנו לא רוצים לפגוע ביכולת הזו. אנשי העסקים מובילים את הכלכלה ומייצרים את עיקר הערך המוסף של הכלכלה, והאנשים האלה חשובים למשק הכלכלי".    

 

נתניהו התבקש להתייחס לטענה כי גם הוועדה להגברת התחרותיות (ועדת בכר) הביאה לתוצאה הפוכה לחלוטין - לייקור דמי הניהול לחוסכים ולהעלאת רמת הסיכון למשקיעים, ואמר: "ועדת בכר הגדילה את האשראי במשק, וכתוצאה מכך המשק צמח ב-5%. משקים אחרים קרסו, ואנחנו סגרנו את הפערים של כלכלת ישראל מול כלכלות מרכזיות באירופה. כל זה לא היה אפשרי לולא הצמיחה, והיא התאפשרה ועל ידי רפורמות מסוימות ועל ידי ועדת בכר".

 

לפני מסיבת העיתונאים אמר נתניהו: "הוועדה עשתה עבודה יסודית ומקצועית בלימוד הנושא, ועוד יותר מכך במתן פתרונות אמיתיים. מסקנות הוועדה יביאו לשינויים מהותיים במשק הישראלי ולביטול המצב השורר בו מזה עשרות שנים של מעורבות ושליטה גדולה של קבוצות מעטות".  

 

"המגזר העסקי ירוויח משק משוכלל" אמר שר האוצר, יובל שטייניץ,והוסיף כי מסקנות הוועדה טובות לציבור הצרכנים ולציבור החוסכים, אך גם לסקטור העסקי. "זו לא ועדה של נגד, אלא ועדה של בעד. הוועדה חיונית במיוחד לאנשי העסקים - היזמים הם המרוויחים הגדולים, כי אם התוצאה היא משק תחרותי יותר, משוכלל יותר, שפועל בצורה יעילה וטובה יותר, זה אומר שהרוב המכריע של היזמים ושל אנשי העסקים והחברות השונות יצא נשכר. התוצאה היא שישראל תהיה מקום אטרקטיבי לעשיית עסקים וזה בראש ובראשונה משרת את ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל".    

 

שר האוצר הוסיף ואמר, כי מדובר ב"דו"ח רציני מאוד, מעמיק, ממצה, אני מעיז לומר פורץ גבולות ודרכים חדשות בכלכלה העולמית. יש נושאים שדורשים עידון ובירור. הדו"ח הזה יוגש לממשלה כדו"ח סופי בעוד שלושה חודשים, בתווך יהיה תהליך של שימוע. יש הרבה חברות וגורמים שמושפעים מכך, הם ירצו לומר את דברם ותהיה להם ההזדמנות לכך. אני בטוח שנוכל לגבש המלצות שיעברו גם את הממשלה וגם את הכנסת, כי אנחנו מביאים בשורה חדשה למדינת ישראל".
 

הוועדה, שבראשה עמדו מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני, עסקה בשלושה נושאים עיקריים: הגבלת יכולתם של הטייקונים בישראל לשלוט בו זמנית בחברות ריאליות (תעשייה, נדל"ן וכדומה) ובחברות פיננסיות (בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ובתי השקעות); הגבלת השליטה בחברות דרך מבנה של פירמידת אחזקות; והסדרת נושא הפרטת נכסי המדינה וחברות ממשלתיות.
 

עבודת הוועדה התבצעה בשלושה תתי-צוותים, אשר כל אחד מהם טיפל באחד משלושת הנושאים שנבדקו. בוועדה היו חברים, פרט לחיים שני הפורש ולאייל גבאי שפרש לאחרונה, עוד 7 אישי ציבור: יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר; המפקח על הבנקים, דוד זקן; המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג; הממונה על שוק ההון והביטוח, עודד שריג; הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה; המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל.