בלוג חיי הלילה של שוורצמן



אחרי הבלוג האחרון והתגובות החמות, השבוע החלטתי לפנות לקהל לא פחות חשוב וקובע. הקהל שהחל מהשבוע שעבר אני חלק ממנו והצטרפתי לשורותיו ( יש אני סטודנטית) – הסטודנטים

שלום לכל הבליינים שלנו ,                                                                     

אז אחרי שנכנסתי לאווירת הקמפוס , החלטתי לצאת למועדון הצעצוע בעיר כדי לטעום קצת מהחיים הסטודנטיאליים. הצעצוע ידוע כמקום שקהל היעד שלו הם סטודנטים ברוב הליינים המובילים במהלך השבוע.

ביום שני האחרון ה -  7.11, עליתי על בגדי הערב, יצאתי מביתי והגעתי לאחד הערבים המדוברים של הצעצוע. הגעתי לליין בעל שם ידוע, עם צוות יחצנים מוכר. עם הגעתי נכנסתי ללא בעיה ( למרות שאני מחזיקה בארנק תעודת סטודנט למופת ומאוד רציתי שלוף אותה ), כאשר עקבי ה - 14 ס"מ שלי דרכו במקום, ישר שמתי לב שהמקום מחולק באופן מובהק לשתי קומות.                                                                  

בקומה הראשונה  ישנו בר המחולק גם הוא לשתי קומות, המקום סגור ושם גם נמצאים כל הבליינים המעשנים . הזמנתי לשם שינוי קווה צוננת וממולי היה תלוי מסך ענק שהקרין להיטי גריז, אני חייבת לציין שזה נחמד ושונה ממסיבה טיפוסית.

האלכוהול הוגש בצורה נעימה, עם שירות מעולה והכי חשוב – האלכוהול היה איכותי ! הקווה לצורך העניין הייתה מתקתקה לבקשתי, לא קרה מידי וממש לא בטמפ' החדר דבר שגרם לי לסיים את המשקה במהירות ובהנאה.

אין צורך להדגיש כי הקהל היה ברובו אם לא כולו סטודנטים ירושלמים, שחלקם אף ערקו לבירה שלנו לשם הלימודים האקדמאים ( ועל כך אני מברכת). בהחלט וללא ספק – בצעצוע יש קהל רגוע ובוגר. אומנם במקום לא מבוצעת סלקציה (לדעתי, אבל זה בסדר גמור). 

עיצוב המקום הוא מעט קודר ושחור (שוב אומר וכתוב לדעתי), הקונספט של מועדון לילה שעיצובו אמור להיות כהה ( אין לי מושג מי קבע עובדה זו ) הבהיר לי את  בצורה ברורה מאוד לנוכח חפיסת האופטלגין שסיימתי על הבר מכאבי הראש והעיניים.

בשלב הזה אמרתי לעצמי בואי נשתה עוד איזה דרינק (אבל בקומה התחתונה) יצאתי לכיוון המדרגות לעבר הקומה התחתונה, מראה המדרגות לתוך מרתף הזכיר לי מועדונים שאנו רואים בסרטי קולנוע.

מסתבר שגם בשביל הנוחיות צריך לרדת למטה, ירדתי במדרגות ואני חייבת לומר שאת הקומה התחתונה יותר אהבתי. מצא חן בעיני הרעיון העיצובי שעומד מאחורי הקומה התחתונה – בייסמנט סטייל . הקומה שהזכירה לי מרתף היתה מלאה בבליינים (סטודנטים) שעפים באוויר.

הדיג'יי ניגן להיטים ישנים וחדשים ודאג לכך שהקהל לא יפסיק לרקוד, שוב אני אציין - הקהל בצעצןע אינו קהל ירושלמי טיפוסי ופעם ראשונה שנתקלתי בבליינים שמסתבר שהם קבועים במקום, שבאים לשתות וליהנות כל הערב באותו המקום והם לא מפסיקים לרקוד !!!! טוב אני יכולה להבין אותם, ללמוד מדעי כדור הארץ כל השבוע לתואר ראשון זה קצת כבד ....טוב קצת הרבה .

הרגליים כבר החלו לכאוב ( אני לא באמת צריכה להזכיר למה ), נפרדתי מצוות היחצ"נים שדאגו במהלך כל הערב לנוחות של הקהל ושלי  ויצאתי לכיוון האוטו בריצה כן, כן  כן, ריצה בגובה רב על עקבי ה-14 ס"מ היישר אל תוך החימום שחברת פורד מספקת במכוניותיה. היה לי נעים ומאוד מספק (זה המקום לסטודנטים).

ועד הפעם הבאה .... תבלו, תהנו וזיכרו שאם שותים לא נוהגים.

מדד שוורצמן לחיי הלילה :

5 הטוב ביותר , 1 לא משהו בכלל:

סלקציה:3.

נוחיות: 3.

מוסיקה: 4.

יחצנ"ים: 4.

עיצוב המקום: 4.

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה