בלוג חיי הלילה של שוורצמן

בליינים יקרים,

מי שהבחין בנוכחותי במוצ"ש האחרון בהפקה המרכזית של העיר, הבין כי פיזית אני נמצאת במקום אבל נפשית אני ממש לא. הרבה זמן עבר מאז שנהניתי במאה אחוזים ממסיבה, קהל ובעיקר ממוסיקה. אין לתאר איך מוסיקה איכותית שהיא לא מיינסטרים/ מזרחית רצופה לאורך כל הערב, יכולה לגרום לבן אדם באמת להרגיש כי הוא מרחף מאושר.

אני נדבקתי באותו חיידק מוסיקלי שנקרא אלקטרו האוס לפני כשנתיים, ומאז אני יכולה להעיד על מספק מצומצם של דיג'יים ומפיקי מסיבות שקלעו בול לענייני הטעם שמטורפים על סגנון המוסיקה הזה. אחד מהדיג'יים האהובים עליי בסצנה הוא רועי בריזמן- רזידנט מועדון החתול והכלב! הסטים שהוא מנגן, ואהבה העצומה שהוא מעביר לקהל דרך המוסיקה שלו גורמים לבליינים לזוז ללא הפסקה.

מוצ"ש האחרון הוא הגיע לנגן בעיר הקודש שממנה יצאו יחצני העבר (אותם אוהבי אלקטרו האוס שהזכרנו כבודדים בכל דור) שפרשו לתל-אביב עם השנים. אני יכולה להעיד באופן אישי אחרי ששוחחתי עם רועי כשסיים לנגן, כי האדרנלין זורם בעורקים גם שעות לאחר מכן. מוסיקת האוס נקראת על- ידי בליינים מסוימים כמוסיקת רקע בנאלית ומשעממת, אך אני רואה בה עולם שלם שמפיק חוויות שונות בכל צליל במהלך הסט אצל כל בליין באופן שונה.

נחזור לענייננו! אז מר בריזמן פתח את המועדון וניגן עד השעה 01:00. בהתחלה הקהל שהתכנס במקום היה קפוא ועסק בהחלפת מבטים ברורים סולדים מהבליינים הבודדים שהחלו לרקוד. היה לי קשה לראות את איך קהל מסוגל להיות אטום מוסיקלית לחלוטין! כמו שציינתי, כבר הייתי בעולם הפנימי שלי ורקדתי כשחיוך ענק על שפתיי מהתרגשות גדולה. הקהל החל להשתחרר אחרי שלגם בערך את כל כמות האלכוהול במועדון, והאווירה רק התחממה יותר ויותר.

הבליינים שהרפו את גופם ואת דרך החשיבה שלהם, ובעיקר נתנו למוסיקה המדהימה הזאת הזדמנות לחדור אל תוך הנפש פנימה נהנו מאומנות וכישרון בהופעה חיה. יש קוראים שיקראו את הבלוג ויתחילו במסע חיפוש אל תוך מוסיקת האוס, וישנם קוראים שיגחכו לעצמם ואולי אף יגיבו כי ההגזמה שלי נשפכת מבין השורות. בכנות ובסיפוק אדיר לאחר מוצ"ש האחרון אני שמחה לומר שחסרים הבילויים האיכותיים בעיר, ובעיקר המקומות שפעם היו מחולקים לסגנונות שונים. יחצנים, בעלי מועדונים/ פאבים, והכי חשוב דיג'ייז: תפסיקו לנגן את רצון הרוב- מיינסטרים כל לילה, כל הלילה.

הדבר שאני הכי בטוחה בעולם חיי הלילה הירושלמי הוא: איכות נולדה, צמחה והתפתחה בירושלים! רק חבל שהיא מתפוגגת לאט, לאט. הדיג'יים הירושלמים תותחים בעלי טעם משובח במוסיקה, אך הם פשוט מנגנים את אותה המנגינה של בני הדור הנוכחי-  רצון הרוב. אני מעודדת שינוי שיביא לטובה בהמשך!

עד לסופ"ש הבא

צאו בלו ותיהנו! חג פסח כשר ושמח לכולם.

שלכם,

יפית.