הבלוג של אורית – טיפול שורש

בכיתות ז', כבר שנים רבות, נהוג להגיש עבודת חקר בשם "עבודת שורשים". עבודת שורשים נעשית בשיתוף בני המשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת. הנער מקבל רשימת שאלות והוא אמור לראיין את בני ביתו, הסבים והסבתות ושאר בני משפחה מעניינים. בשנים האחרונות נחשפתי לבעיות כואבות הנובעות מעבודה זו.

"אני לא יודעת מה לעשות עם בני. הוא מסרב לעשות את עבודת השורשים שלו. הוא אמור היה כבר להגיש את הטיוטא הראשונית, אך הוא מתמהמה כאילו זה לא מדבר אליו בכלל. בדרך כלל הוא תלמיד טוב, אך הפעם הוא ממש לא משתף פעולה. הענשתי אותו: לקחנו לו את הפלאפון ואת המחשב, ועדיין שום דבר לא מזיז אותו לעשות את העבודה"

מילים אלו נאמרו בסדנא להורים למתבגרים שקיימתי. ביקשתי לשוחח עם האם ביחידות ולנסות להבין את המורכבות המשפחתית: לנער יש סבים וסבתות משני הצדדים, אך להורים יש משקעים עמוקים מול ההורים שלהם, וישנו קשר רופף ביותר בין משפחתו של הנער לבין הסבים והסבתות. מדובר בבן יחיד שהוריו החלו תהליך אימוץ של ילד אומנה, שבסופו של דבר האם הביולוגית התחרטה והילד נלקח... ואני שואלת: למי במשפחה כזו מתחשק לכתוב עבודת שורשים? למי בא לפתוח אלבומי תמונות?

סיפור זה אולי קיצוני, אך הוא ממש לא היחיד. כבר פגשתי בנערה שהיא ואמה ברחו מאבי המשפחה שחזר בתשובה והקצין, הן חיו במסתור. ויש ילדים החיים במשפחה שהאב התכחש לאבהותו  ועוד. במשפחות רבות הקשרים הרופפים  גורמים לנערים לא לרצות ללמוד את משפחתם. אולי הגיע הזמן לשנות את המודל לעבודה זו וללמוד לכתוב עבודת חקר על  מוצאה של המשפחה. השנים בהן חיו במדינה שממנה הגיע, אולי לבחור אדם אהוב מסוים ולכתוב עליו? כפי שבני אמר: דור הסבים והסבתות שלנו הוא כבר לא הדור שעלה לארץ, לרובנו סבים וסבתות שכבר חיו פה ולאו דווקא את שנות הצנע. אנו לא חייבים להסכים עם נער שרואה זאת כמטלה מיותרת, אך עלינו להיות ערים לקשיים שעבודה זו מערימה.

כשמורה נותן את השאלות לעבודת השורשים יש לנהוג במשנה זהירות בגלל המוקשים שבדרך. אם רואים שילד ממש לא מעוניין לעשות, כדאי ורצוי לבדוק אם הוא יכול לכתוב עבודה מסוג זה, ואולי לתת לו עבודה שונה. בעיה נוספת שהעבודות מוצגות לראווה לעיני ההורים הגאים יותר, והגאים פחות. יש לחשוב אם כל משפחה הייתה רוצה להיות מוצג ראווה. ספרה לי חברה מורה, שהיא נתקלה בעבודות שילדים המציאו להם משפחה.

ואולי כדאי שההורים יבקשו מהמורה בעדינות לאפשר לילד להכין עבודה שונה. אין צורך לפרט אלא רק לתת למורה להבין שזה תחום שהוא לא נכון לנגיעה.

עלינו לכבד שונות, ורב תרבותיות ולא פחות חשוב לאפשר שלא לחטט בפצעים שלא הגלידו.