חברים על ארבע

שלום יקיריי, אני  טלי בארזמן ואני שמחה לשתף אתכם בטור החדש שלי,  שגם יתפרסם בפינה חדשה בתוכנית " עושים טוב"  עם מאיה רובין כל יום רביעיבחמש ברדיו ירושלים .

איך הכל התחיל אצלי  ?

בילדותי, אימי שתחיה  ,רופאת ילדים, הבחינה אצלי בבעיית דיבור קלה. קלינאי התקשורת המליץ לאמץ בעל חיים  ולקרוא לו בשם מסובך  כדי שאתאמץ להגיד "ר" מתגלגלת, וכך הוחלט לאמץ גורת חתולים קטנה ולקרוא לה בשם ''שרה''. באופן טבעי, כילדה שמתרגשת לקבל יצור פרוותי חמוד, כל מה שרציתי כל הזמן  זה רק את שרה. "שרה".... "שרה".... "שרה".... קראתי ללא הרף בכל רגע נתון ששרה לא הייתה לידי. וכך, החתולה שלי שלא יודעת להגיד מילה אחת, לימדה אותי לדבר.

שרה הפכה לאהבת חיי, לחברה הטובה ביותר שלי. היא לימדה אותי איך לטפל בה, לדאוג לצרכיה, להבחין מה גורם לה להתמסר 

 ומה מרחיק אותה ממני. היא עזרה לי להבין אחריות מהי, לפתח את חוש הדאגה והאמפתיה לזולת ולחלשים ממני, ואת היכולת להעניק אהבה שאינה תלויה בדבר.

בגיל ההתבגרות הייתי אוספת חתולים וכלבים אך זה לא היה נגמר בזה. פעם הבאתי קיפוד ופעם גם הבאתי... הממ... נחש (אבל זה כבר סיפור לטור אחר...).

בדמי הכיס שהייתי מקבלת, הייתי משתמשת לחיסון חתולי רחוב. אחרי בית הספר (וגם לפעמים בזמן בית הספר...) הייתי הולכת  לווטרינר, ד"ר ניר כהן מחדרה, ומתנדבת אצלו. אצל ד"ר כהן עבדה קארין אסיסטנטית  שלימדה אותי את מהות העבודה הווטרינרית ומידי פעם  הייתה גם לוקחת אותי לחוות גידול של חמורים, עזים ועוד. בין לבין הייתי מתנדבת בעמותות שונות ועוזרת בכל מה שיכולתי: הסעות, ניקיון, האכלה, הבאתי חיות אלי לבית (בית אומנה זמני), וגם סתם  הייתי מארחת חברה לבעלי החיים  בזמן שהם המתינו לבית חם.

בסופו של דבר, אם לא היו עמותות, אם לא היינו מתנדבים ומאמצים בע"ח  עזובים , הם פשוט היו מתים . נכון, לכל אחד יש את הצרות שלו. גם לי. אבל אני לא יכולה להתעלם! כשאני עוברת ליד בעל חיים  שאינו יכול  לבטא את מה שהוא צריך  את מה שהוא רוצה, את מה שהוא זקוק לו. יש אנשים שכואב להם, אבל הם ממשיכים הלאה .  אני עושה קצת מעבר, לא ממשיכה בחיי בלי לעשות מעשה. אולי לא אצליח להציל את כל החיות שבעולם אבל מידי פעם אני מצליחה להציל לכלב או לחתול את העולם שלו.

היום אני מגדלת בעצמי 4 חתולים שאימם החליטה להמליט על המרפסת שלי ופעילה במספר אגודות שעוזרות לבעלי חיים.

בשבוע שעבר פנתה אליי שרון גרנות, אחת המלאכיות שמנהלת את השלוחה הירושלמית של עמותת "צער בעלי חיים".ובישרה לי  שאחד הקירות החיצוניים נסדק וכל המים שנאגרו באתר הבניה הצמוד הציפו את בית המחסה !!

"לא מדובר בבעיה חדשה" אומרת שרון. אין ספור פעמים במשך השנה האחרונה פניתי לעיריית ירושלים שתדאג לפנות או לתחזק את האתר הנטוש אולם נתקלתי בחוסר שיתוף פעולה. אנחנו עושים מה שאפשר אבל אנחנו די חסרי אונים. החורף לא קל בבית המחסה לחתולים ולכלבים. הם נמצאים בסכנה ואנחנו רק בתחילת הסערה. המצב ילך ויחריף במהלך החורף ואנחנו לא יודעים מה לעשות. בית המחסה מתקיים מתרומות בלבד ולכן אני מבקשת להושיט יד מכל מי שיכול ואני מודה למי שכבר עשה מעשה".

לדברי שרון, כל תרומה לבית המחסה תעזור בימים אלו. תנורי חימום, שמיכות, בגדים שלא צריכים סדינים, כריות, ריהוט ישן, מזון, תרופות משחות, צעצועים, כלי עבודה, וכל מה שלדעתכם יוכל לעזור לבית מחסה ולחיות המסכנות שבו.

אוהבי חיות כמוני וכמוכם הפיצו את השמועה בפייסבוק, באינטרנט ובכל אמצעי אפשרי אחר, וכך הגיעו מספר מתנדבים שסייעו בהעברת החיות למקומות יבשים, וחלקם אף לקחו בעלי חיים  אליהם ומשמשים "בית אומנה" עד שהסערה תחלוף והחיות יוכלו לחזור לבית המחסה.

מהעירייה נמסר בתגובה כי "יצאו צוותים מהשירות הווטרינרי והפיקוח העירוני למקום, במטרה לתת מענה ולהעביר את בעלי החיים למקום בטוח. בשטח התברר כי מספר כלובים הוצפו בעקבות זרימת בוץ למתקן. הוחלט כי השירות הווטרינרי יאסוף אליו חלק מהכלבים וכמו כן, גויסו מתנדבים שיאספו לביתם כלבים נוספים. יתר הכלבים שוכנו במתקן בשטחים שלא ניזוקו".

השמועה מספרת כי הבית המחסה הוקם מטעם המנדט הבריטי... נשמע מצחיק, אבל גלישה בויקיפדיה מגלה שהעמותה הראשונה נוסדה בשנת 1927 בסיוע האגודה המלכותית למניעת התאכזרות בבעלי חיים. מאז, האגודה חיה ממתנדבים שמפעילים נקודות הסברה על צער בעלי חיים, נקראים לקריאות מצוקה ופעמים רבות יוצאים המתנדבים לשטח לאסוף חיות נטושות או פגועות, וכך מצילים אותן מחיי רחוב .

כל אחד יכול להתנדב בעמותה ולהביא תועלת, גם על-ידי ביקורים, הוצאת הכלבים מהכלובים לטיולים, ולספק לחיות המסכנות את המגע והיחס האנושי ואת האהבה שהן צריכות ורוצות להעניק לנו בחזרה.

בית המחסה של צער בעלי חיים הירושלמית ממוקם באזור התעשייה עטרות שבצפון מזרח ירושלים, ודואג בעיקר  לרווחת החתולים והכלבים ומתן בית מחסה זמני עד למציאת בית חם, וגם דואג לסירוס ועיקור של החיות. במקום נמצא צוות וטרינרי שזמין 24 שעות 7 ימים בשבוע.

ביום שבת 19 בינואר יתקיים  בפאב "מאיר" שברחוב דיזנגוף 190, ת"א,  ערב התרמה לעמותת צער בעלי חיים ירושלים. הכניסה בתשלום סמלי של 30 ₪ שיועבר כתרומה לבית המחסה. כך תוכלו גם לתרום וגם ליהנות.

החורף בעיתי לא רק בשבילנו ,כיצד כדאי לטפל בחיות שלנו בחורף ?

אז ככה, כמו בני האדם, גם לכלבים קר והם תמיד יחפשו את הפינה החמה ביותר בבית. אפשר למצוא בגדים שיחממו אותם. למי מבינכם שחובב מותגים, גם כאלו ניתן למצוא כיום עבור הולכי על ארבע. לכלבים שחיים בחצר, צריך לדאוג להם למקום יבש וחמים, או למלונה יבשה ומופרדת מהאדמה הקרה והרטובה, שתהיה מוגנת מפני הגשמים והרוחות ורצוי להוסיף שמיכה.

כלבים וחתולים גם עלולים לחלות ולהתקרר. אם הבחנתם בנזלת מאף החיה, שיעול, עיניים דומעות, רצוי לפנות לווטרינר. 

כלבים רבים סובלים מחרדה מברקים ורעמים. הישארו צמודים לכלבכם, לטפו אותו ותנו לו תשומת לב ואהבה. כשאתם יוצאים לטייל אתו, חשוב לקשור אותו ברצועה כדי למנוע בריחה פתאומית שיכולה להסתיים באסון בכביש .

לפני שמניעים את הרכב, כדאי לוודא שאין ייצור חמוד שמתחמם באזור המנוע. חתולים נמשכים לחום בימים הקרים והמקום הנפוץ והנגיש ביותר לחתולי רחוב הוא מנוע הרכב שלנו. טרם הנעת הרכב, רצוי לתת מכה קלה על מכסה המנוע או לצפצף קלות כדי להודיע לחתול שהגיע הזמן לזוז.

שיהיה לנו חורף נעים ומלטף !

http://www.facebook.com/photo.php?v=10200179602633536&set=vb.1255687703&type=2&theater

 לינק עם ההצפה של בית המחסה בירושלים ועם הנזק.