במוקדם או במאוחר

בדיוק כמו שהבטחתי בשבוע שעבר, השבוע התפרסמו כל הפרטים הנחוצים לבלייני העיר כדי לבלות את חג הפורים. עשרות יחצנים הקפיאו את עיסוקיהם השוטפים במהלך היום על מנת למשוך קהל אל המסיבה אותה הם מיחצנים - והרבה ממנו. פרסומים רבים התרוצצו בדפי הפייסבוק ולפי תמונת המצב לסוף השבוע הקרוב, חג פורים לשנת 2013 הולך להיות החג הכי חם בעיר. הרי בכל המסיבות נשארו עשרה כרטיסים בודדים במכירה המוקדמת- סוד קטן: בכל קופות המועדונים בעיר, המחיר יעלה ב-20 שקלים לכל היותר.

אין ספק שמגיע לכל יחצני המועדונים בעיר וגם לאלו שאינם עוסקים בעבודה זו בחיי היום יום שלהם, שאפו ענק! אין יחצן אחד בעיר שנשאר עם כמות כה רבה של כרטיסים, לאחר שלא הצליח למכור אפילו כרטיס בודד אחד למסיבה ה- מרכזית. כל המסיבות לכבוד חג הפורים "מרכזיות", ובכולן מובטח פרס נחשק למקום הראשון בתחרות התחפושות. עולה השאלה: המקום הראשון והפרס הנחשק בתחרות התחפושות, הם הגורמים המרכזיים שבגללם אנחנו בוחרים במסיבה מסוימת? אני בספק. רובינו מכירים את היחצנים העובדים במסיבה הקרבה, יודעים או לפחות מקווים שהיחצן ממנו קנינו את הכרטיס במכירה המוקדמת, ידאג לנו במהלך הערב לשתות עדלאידע.

בסופו של דבר, אנחנו ממהרים לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת (וביום שלאחר המסיבה נתלונן שהמחיר היה יקר ולא מוצדק) ובנוסף לכול, המצווה היא לשתות ולהשתכר. לקיים את המצווה הזו כיום עולה לכולנו ביוקר, לא?! אבל כמו שאני נוהגת לציין, אנחנו ישראלים וזו האהבה שלנו- ללכת אחרי העדר, להידחף, להצטופף, ולהידחס כשאנחנו שיכורים (ע"פ מצוות החג) וגם את האלכוהול אנחנו צורכים בכמויות, כסף זה לא שם המשחק אצל הישראלים בחגים. בסה"כ אין להתלונן, אנשי הלילה עושים את עבודתם הנאמנה ואנחנו מחפשים את המסיבה הטובה ביותר, בה נוכל להצדיק את התחפושת הלא נוחה ואת מחיר הכרטיס שרכשנו במכירה המוקדמת (גם אם הסכום לכרטיס יקר ולא מוצדק).

חג פורים הוא חג שמח, מאיר פנים וציני ביותר (כולנו לובשים דמות שהיינו רוצים להיות ליום אחד). משלוחי המנות כבר ארוזים ומלאי דברים מתוקים וטעימים. ריח אוזני המן נודף מכל בית בעיר ואנחנו מוכנים לקבל את חג הפורים בהמון בילויים. מה שנותר לי לאחל לכל בית ישראל הוא חג שמח, מלא באלכוהול (מצווה) והכי חשוב: זכרו- אם שותים לא נוהגים. תחנות המוניות בעיר סביר להניח יעבדו סביב השעון, נצלו אותן.

חג שמח,

שלכם,

יפית.