על העיר ירושלים עבר "מיני צונאמי" אשר גרם לנזקים עצומים המוערכים במאות מיליוני שקלים. כעת העירייה דורשת מהממשלה פיצוי על הנזקים שאירעו בזמן הסופה.

לטענת העירייה היא נערכה באופן מקסימלי והפעילה את כל האמצעים העומדים לרשותה בהיערכות לסופה: ההיערכות כללה פתיחת חמ"ל עירוני, פתיחת 8 מפקדות רובעיות המאפשרות לעירייה שליטה ובקרה בחלקי העיר השונים ובהפעלת הכוחות וכן הפעילה  כ- 120 כלים הנדסיים, מפלסות ומפזרות מלח שפעלו בכל ימי הסופה.

במהלך הסופה צוותי הקהילה והרווחה של העירייה חילקו כ-3,000 שמיכות, 700 תנורים וכ-3,000 מנות מזון. המינהלים הקהילתיים נתנו מענה לכ- 4,700 בתי אב בסיוע של כ- 1,500 מתנדבים וכ- 500 חיילים.

כתוצאה מהסופה נפגע כל עץ שלישי בעיר,  מעל 35 אלף עצים. נכון להיום פינתה העירייה כמות של כ- 1300 סבבי משאיות של גזם מרחבי העיר והפינוי ממשיך בקצב גבוה בכל שעות היממה.

 העירייה הקימה 7 צוותי תחקור שבוחנים היבטים שונים של הטיפול בסופה ע"י הגורמים השונים בהם: מערך ההפעלה הפיזי, מעורבות ושותפות קהילתית, ניהול ושליטה, תחבורה ציבורית, חינוך, רווחה וסיוע לאוכלוסיות נזקקות, מערך המידע לציבור, כח אדם ומתנדבים. הצוותים בוחנים את פעילות המערכת העירונית, את הממשק מול המנהלים הקהילתיים והתושבים ומול הגורמים החיצוניים הביטחוניים (צה"ל, משטרה וכו') והאזרחיים (חברת חשמל, אגד, הרכבת הקלה וכו').

לטענת העירייה על המדינה לגבש היערכות ותכנית הפעלה לאחריות ממשלתית במקרה של אסון טבע, להעמיד משאבים נדרשים לרשויות המקומיות ולהפעיל מערך חירום בו מוגדרת חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה, גורמי הצבא והרשויות המקומיות. העירייה מצפה כי הממשלה תירתם ותעמיד שיפוי כספי משמעותי לאור הנזק הכלכלי העצום  וכדי לוודא כי הנזק לא ייפול על גב התושבים, דבר שיכפיל את סבלם.

העירייה דורשת ומצפה כי גורמי התחבורה והתשתית בעיר – אגד, הרכבת הקלה, חברת החשמל, הגיחון ורכבת ישראל יפתחו עצמאות תפקודית וישפרו את יכולת הפעולה העצמאית שלהם שאינה תלויה בעירייה בזמן סופה בכדי להבטיח המשך שירות מקסימלי לתושבים. העירייה סבורה כי דווקא בזמן סופה לתחבורה הציבורית חשיבות רבה והיא צריכה לפעול עצמאית בשלג כדי לאפשר מעבר ממקום למקום באמצעותה ולא ברכבים פרטיים.

העירייה תגביר את הממשקים שהוכחו כמוצלחים בינה לבין המינהלים הקהילתיים והרובעים העירוניים. יוקם מערך מבוסס מתנדבים לרתימת הקהילה למאמץ העירוני, תשודרג חלוקת האחריות בין העירייה למינהלים הקהילתיים בתחום הפיזי ובטיפול באוכלוסיות מוחלשות, ותשודרג מעורבות מערכת החינוך, וועדי ההורים וצוותי החינוך בתהליך חזרת העיר לשגרה.