בפתח הישיבה השתתף היו"ר ברוורמן בצערה של משפחת טופאן, ואמר כי עצוב להתכנס אחרי אירוע שכזה ולגלות שבעבר היו דוחות ואזהרות לגבי תפקוד חברות הגז והפיקוח הממשלתי.

היו"ר הוסיף כי הדיון נועד להבין כיצד פועלות החברות בטיפול בדליפות, והאם הן כפופות לנהלים או להנחיות ברורות. כמו כן הוא הוסיף כי כבר בחודש הקרוב יקדם את הדיונים בהצעת החוק הממשלתית להסדרת בטיחות ורישוי בתחום הגז הביתי. כמו כן, במהלך הדיון התברר שחברת סופרגז, שהוזמנה לדיון, לא שלחה נציג מטעמה. היו"ר ברוורמן התייחס לכך ותהה "האם סופרגז מתחמקת מאחריות גם כלפי הכנסת".

ח"כ חנא סוויד הוסיף וביקש לדעת האם ישנם כללי בטיחות שקופים לציבור, ומהם הנהלים להסמכת טכנאים. ח"כ יצחק וקנין ביקש לקבל פרטים על הנהלים לקבלת רישיון אספקת גז. לדבריו, "יש זילות של חברות הגז בטיפול בכל הקשור להחלפת בלוני הגז ובתחום הזה לא עושים שום בדיקות". ח"כ מיכל רוזין הביעה תקווה שבדיקת המקרה בגילה לא תאופיין ב"תסמונת הש.ג. ותתמקד רק בטכנאי". היא הוסיפה כי הבעיה שעולה בכל פעם היא האכיפה, וביקשה פרטים לגבי פעולות האכיפה שנעשו בשנה האחרונה. ח"כ גילה גמליאל הוסיפה כי המטרה היא למנוע את האסון הבא, כך שלא נצטרך לקיים דיון דומה נוסף.

מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והמים, חן בר יוסף, אמר כי כל מי שעוסק בגז מוסמך לפי חוק ועובר הכשרות ומבחנים, שעליהם אחראי משרד הכלכלה. הוא הוסיף כי "כאשר הטכנאים מגיעים אלינו לקבל רישיון הם מקבלים מידע לגבי ההליכים לחידושו". באשר לפיקוח ולבקרה אמר בר יוסף כי קשה לגייס מהנדסים לשירות המדינה, מאחר ששכרם בשוק הפרטי גבוה בכ-70% ממה שיכולה להציע להם המדינה. הוא הוסיף כי במשרד ישנם 6 מפקחים שאחראים על כל הארץ ועוד 3 חוקרים. מפקחת עבודה ראשית וראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, הוסיפה כי המשרד אחראי למתן אישורים לרשויות המקומיות בנושא הקמת צוברים ועוסקים בכך שני אנשים בלבד. נציגת המשרד להגנת הסביבה, טניה מהל, הוסיפה כי כבר ב-2012 הגיש המשרד דוח בנושא הרגולציה, והציע לקדם החלטה בממשלה לפיה הטיפול בגז ירוכז במשרד האנרגיה, אולם משרד האנרגיה רצה לקדם החלטה משלו בעניין.

היו"ר ברוורמן התייחס לכך ואמר כי "במצב כזה רמת הפיקוח היא אפסית, 6 אנשים לא יכולים לפקח על מדינה שלמה, מה גם שבדוח מבקר המדינה מוזכרים 21 מפקחים". הוא הוסיף כי מדובר בכשל מערכתי רציני והודיע כי בכוונתו לתקן זאת במסגרת הדיונים בהצעת החוק להגברת הבטיחות בענף, שיחלו בקרוב כאמור. הוא הוסיף כי הבעיה היא שאין גוף אחד שאחראי, ולכן החשש הוא מפני הכשל הבא. כמו כן ביקש היו"ר ברוורמן לדעת האם יש צוברים שהוטמנו ללא אישור ומקומם לא ידוע. בר יוסף השיב כי "אם מקומם אינו ידוע והם ללא אישור, כנראה גם אנחנו לא יודעים על זה". לדבריו, הטמנת הצוברים נעשית באישור משרד הכלכלה והרשות המקומית שצריכה לתת היתר בנייה. "הרשויות רצו לדעת איפה יש צוברים, בעוד הן אלא שאמורות לתת אישור להקמתם", אמר.

מנכ"ל חברת מרכז הגז, יורם תמיר, אמר כי "החברות פועלות תחת שני תקני בטיחות מצוינים, הבעיה היא שלא אוכפים אותם". הוא הציע להכפיף את החברות לפיקוח מלא של הממונה על הבטיחות בגז במשרד האנרגיה, לבצע אכיפה של התקנים ולהסדיר את נושא האחריות בהיענות למקרי חירום מאחר והציבור אינו יודע למי לפנות. סמנכ"ל ההנדסה של פזגז, אילן מירון, אמר כי לימודי ההסמכה לתואר מתקין גז לא מוסדרים, ולא קיימת חובה ללמוד אלא רק חובה לעבור בחינה. "משרד הכלכלה צריך לפקח על הלימודים, כמו הפיקוח על הסמכת חשמלאים", אמר.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה קוראת לממשלה לחזק את מערכת הפיקוח והאכיפה בתחום הגז הביתי, על החברות והטכנאים, ולרכז את הסמכויות במשרד אחד. הוא הוסיף כי הוועדה תתכנס כבר בקרוב לדיון בהצעת החוק לטיפול בנושא בטיחות ורישוי בתחום הגז הביתי. לדבריו, במהלך הדיונים תתייחס הוועדה לבעיות שנחשפו בישיבה היום, ותשנה את הצעת החוק כך שניתן יהיה להגביר את הבטיחות לציבור. כמו כן הבהיר היו"ר כי בכוונתו להגיש הצעת חוק פרטית לריכוז הרגולציה והסדרת הפיקוח על הסמכת הטכנאים, יחד עם ח"כ גילה גמליאל וח"כ חנא סוויד.

 

בתמונה: מליאת הכנסת, צילום flash 90