הכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב ישראלים ובשנה שעברה גם נבחר לפרח הלאומי של ישראל.

הכלנית הוא הפרח האדום הראשון הפורח באביב, אחריו הנורית ואח"כ הפרג.

איך נבחין בינהם? לכלנית חמישה עלי כותרת אבקנים שחורים ועיגול לבן באמצע, לנורית גם חמישה עלי כותרת בלי הלבן ולפרג ארבעה עלי כותרת.

למה כלנית? כנראה מהמילה כלה כי היא נראית כמו כלה ביום חופתה בתלמוד היא מכונה כלניתא.

בערבית היא מכונה פצעי נעמן ויש גם אגדה סביב הכינוי הזה שמעורב בה דם.

כולנו מכירים את השיר כלניות וזה היה כנויים של חיילי המנדט הבריטי בארץ על שם הכומתות האדומות שלהם והלב השחור. כלפי היהודים וזה הפך להיות שיר מחתרתי.

הנורית מכונה כך בגלל צבעי האש שלה (נור זה אש), אדום וצהוב היא שנייה בתור הפריחה אחרי הכלנית  ובאכדית ושומרית היא מכונה ניסונו וזה מקור שמו של חודש ניסן. שאז היא פורחת.

באנגלית שמה באטר קאפ בגלל המין הצהוב שנראה כמו גביע חמאה.

מהפרג התרבותי מפיקים את הסמים אופיום, מורפין והרואין, ותרופות נגזרות. הזרעים שלו משמשים כתבלין, בין השאר לאפיית עוגות פרג ומילוי לאוזני המן.

סמלו של יום הזיכרון הינו פרח דם המכבים הצומח, ע"פ המסורת, בכל מקום בו נפלה טיפה מדמם של המכבים. משרד הביטחון מנפק מדבקות עם תמונת הפרח והן מחולקות בטקסי הזיכרון השונים ונענדות על דש הבגד. מקורו של מנהג זה הוא במסורת שהתפתחה במדינות חבר העמים הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה בה עונדים בימי הזיכרון של חודש נובמבר פרחי פרג (ה-Poppy) מנייר או פלסטיק על דש הבגד (פרחי הפרג הצומחים בשדות הקטל של פלנדריה מסמלים את דמם של החיילים הבריטיים שנהרגו במקומות אלו, בעקבות השיר בשדות פלנדריה).