במהלך היום התכנסו שדולת הצעירים בראשותה של ח"כ יפעת קריב, השדולה למען הנוער בפריפריה בראשות ח"כ עמר בר-לב והשדולה למען תנועות הנוער בראשות ח"כ רונן הופמן. בנוסף ועדות הכנסת השונות ומליאת הכנסת דנו בנושא. בכלל האירועים ציינו המשתתפים כי בימים אלו, כל העוסקים במלאכה חושבים בראש ובראשונה על החזרת הנערים החטופים.

 ליום שותפים גם מועצת התלמידים והנוער הארצית אשר חלקם מתלווים היום לחברי כנסת וזוכים לצפות בעבודת המחוקק מקרוב. מטרת היום היא להביא לקידום מדיניות לאומית לתחום הצעירים והנוער בישראל.

יום הצעירים נפתח בשדולת הצעירים של ח"כ קריב, במעמד שר הרווחה ח"כ מאיר כהן וסגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי. בשדולה לקחו חלק השלטון המקומי, מרכזי הצעירים, אגודת הסטודנטים וארגונים נוספים. במהלך הישיבה, נידונה תכנית עבודה אופרטיבית וקידום מדיניות לאומית לצעירים. בשדולה הציג מיכאל וולה מנהל יחידת הצעירים בעיריית ת"א וזיו בר מנהל הצעירים בשלטון המקומי את תכנית העבודה ואת העיר ת"א כמודל לרמה הארצית.

בהמשך היום התכנסו במשותף שלושת שדולות הנוער של חברי הכנסת עמר בר לב, רונן הופמן ויפעת קריב במעמד סגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק (בוזי) הרצוג,  פרופ' מנואל טרכטנברג, ראשי ערים, נציגי השלטון המקומי ובני נוער.

ח"כ יפעת קריב אמרה: "האמת התלבטתי מאוד האם נכון לקיים את היום הזה לאור התרחשויות.  ליבי נמצא עם משפחות בני הנוער, הילדים שלנו שנחטפו, חוסר הוודאות לגורלם  לא נותן לי מנוח, מעציב ומפחיד. לפתע שלושת הנערים מלאי שמחת החיים, החלומות והתקוות, הפכו לנושאי הנטל של החברה הישראלית כולה. החלטתי  כן לקיים את היום הזה ולשלוח מכאן חיזוק ותפילה, לגיל- עד, נפתלי ואייל. היום הזה, בכנסת, מיועד לתת מקום מרכזי לבני הנוער שלנו, ולצעירים של מדינת ישראל ולהראות את העוצמה והחוזק שלהם.  הם עמוד השדרה שלנו. כולם כשווים, ללא הבדלים מרכז ופריפריה, כל הדעות כל הסקטורים, פשוט כולם. המטרה שלי לקיחת אחריות ממשלתית כפי שקורה היום בכל העולם המערבי, הקצאת משאבים, הנהגה והובלת מדיניות סדורה וברורה. בני הנוער והצעירים הם העתיד שלנו!".

ח"כ עמר בר-לב אמר לבני הנוער כי: "בראש ובראשונה כשאנחנו עוסקים בנושא הנוער, חייבים להתייחס לנושא הנערים החטופים. כמי שהיה מעורב בטיפול באירועים כאלו בעבר חשוב שנבין שזה עניין שלוקח זמן וחשוב שאתם בני הנוער תדעו שבעניין הזה ובעניין בטחון ישראל אין הבדל בין המפלגות וכולנו עושים את המאמץ המירבי לאתר אותם ולהביא אותם בשלום הביתה. אני בחרתי לעמוד בראשות השדולה למען הנוער בפריפריה משום שמדינת ישראל תלויה במידה רבה בנוער של היום שיוביל את המדינה. אין ספק שאם אנחנו רוצים חברה חזקה ומלוכדת זו ההשקעה הכי חכמה ובראש ובראשונה חייבים לטפל בפערים בתחום החינוך ובמתן הזדמנויות שוות לבני הנוער מרחבי הארץ".

ח״כ רונן הופמן, יו״ר השדולה לקידום תנועות הנוער : ״הנוער הוא הלב הפועם של כל חברה בריאה. שנות ההדרכה שלי בתנועת הנוער השפיעו עליי רבות ועיצבו את עולם הערכים שלי. אנו, ראשי שדולות הנוער, פועלים לחזק את הנוער בישראל ובעיקר את תנועות הנוער וארגוני הנוער, המעצבים הווייה של אזרחות פעילה, מעורבות חברתית ומנהיגות קהילתית.״

פרופ' מנואל טרכנברג סיפר כי הוא מדמיין היום את עצמו בגיל 16, בשנה שעלה לישראל מסתובב לבדו בירושלים והתחושות שלו קשות. בהקשרי החינוך, אמר כי: "לנו יש משימה אחת בנושא השכלה והחינוך והיא למצות את הפוטנציאל שטמון בכל אחד ואחת מבני ובנות הנוער, לא חשוב מאיפה הוא בא או מי הם הוריו. כל ילד טומן בחובו יכולות וכישורים וראיית עולם שהם הנכס הגדול ביותר שיש לנו כחברה. כדי שאותו אוצר גלום יבוא לידי ביטוי, גם לפרט עצמו וגם כדי להשתקף בעשייה הקולקטיבית מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה  חייבת לאפשר לאותם כישורים לבוא לידי ביטוי וחייבת למחוק כמה שניתן את הפערים. לכן, המערכת צריכה לתקצב בהתאם ולתקצב את הפריפריה גם החברתית וגם הגיאוגרפית ולפתוח מסלולים שונים. זה אתגר עצום והאתגר הוא לשנות את אופי החינוך וההשכלה הגבוהה".

עו"ד נוגה בוזגלו חוקרת ממכון אדווה: "החינוך היום משעמם כי הוא אחיד. כולם יודעים שיש פערים. מערכת החינוך הפורמלית מייצרת אי שוויון הזדמנויות וזה נובע מהחלטה פוליטית. רואים את זה בתוצאות הבגרויות ואנחנו רואים שרק לשליש מהנוער יש אפשרות להתקדם להשכלה גבוהה. רמת הציפיות של מערכת החינוך קשורה למקום שנולדת בו ושבו אתה לומד. אם רוצים ליצור שוויון הזדמנויות צריך מהגיל הרך לעשות אפליה מתקנת רצינית ולא תקציב דיפרנציאלי רק ברמה של 5% כמו כיום. תלמיד בנתיבות צריך לקבל פי שתיים מתלמיד ברמת השרון או הרצליה".

גל יוסף, יו"ר מועצת תלמידים ארצית אמרה: "מדובר בנערים משלנו, בני נוער וזה כואב לנו מאוד וכבר ביום שישי הוצאנו מכתב למזכ"ל האו"ם, אנחנו מסתובבים עם השלטים שקוראים להחזיר את הנערים הביתה. זה הדבר הכי חשוב לנו כעת. מעבר לכך, אנחנו מקדמים בסיוע חברת הכנסת יפעת קריב שפתחה עבורנו את הדלת, יוזמה להוריד את גיל הבחירה לגיל 17, זה מה שיאפשר לנו באמת לקבל יחס רציני".

ד"ר תמיר לאון, אנתרפולוג שעוסק בתחום החינוך בקרב בני נוער: "החינוך הבלתי פורמלי יותר חשוב מהחינוך הפורמלי. התפקיד של כל מדריך פה הוא לבנות קבוצה וכל רשות צריכה להחזיק מישהו שילך לנו בחופש הגדול נפתחים הפערים, מה שחייבים לעשות זה להביא את כל הילדים ולהקים קבוצות כי ילד כמו כל אדם רוצה להשתייך וילד יעשה הכל כדי לשבור את הבדידות והתפקיד שלנו הוא להגיע לכל הילדים.

ארז אשל ראש חברה מנהל ונוער במשרד החינוך: "בשנתיים האחרונות בשיתוף עם השלטון המקומי מדינת ישראל מבינה שיש אחריות על הרתף החינוכי גם בסופי שבוע וגם בחופשים. ב-60 רשויות השנה יהיו "ערי נוער" ותכניות שונות לזמן הקיץ. במוסדות לנוער עברייני שליש מהנערים הם יוצאי העדה האתיופית ויש לנו חזון לשנות את זה".