מיינסטרים נחנקו כבר נחנקנו

איך המיינסטרים העצוב הזה נכנס לתרבות הבילויים שלנו ולמה לעזאזל דיג'ייז חושבים שהוא לגיטימי בבר? הרי גם ככה נשמעה ביקורת על אלה שממשיכים לקיים שגרת חיים ובילויים כרגיל, אז עוד להוסיף שירים בניחוח יגון במקום שנותרה בו מעט שמחה?! בחיי היום יום אני מדקלמת את מילות השיר ואפילו מהנהנת קלות לצלילי הפסנתר, בבר אני פחות רואה את עצמי מזדהה עם סגנון זה במיוחד שהשיר קוטע רצף של צחקוקים מאולצים כדי לשפר את מצב הרוח של הסובבים אותי בגלל המצב הקיים.

אני חייבת להודות שהכי הצחיק אותי לשמוע את מילות השירים העדינים האלה, בשיפור מיקס מטורף של דיג'יי שבאמת ובתמים חשב שיש להן מקום על תווי מוסיקה קצבית יותר שאפילו גרמה לנוע ממקום למקום על הכיסא שלי. זה רק אני, או שישראלים אוהבים לנצל מצבים כדי לקבל אהדה? ממני לא התקבלה שום אהדה ואפילו יצרה סלידה מהדיג'יי שהרשה לעצמו להשתמש ביצירה כה עדינה ורגישה. אבל כהרגלי לא מצאתי לנכון להעיר (לא באמת), וישר קמתי לכיוון העמדה וביקשתי להחליף למוסיקה אלקטרונית שאין בה צורך במילים ושייכות. פשוט לשמוע מוסיקה מתקתקה כמו שאני אוהבת יחד עם חבריי שבדיוק השתחררו ממילואים.

לא הייתי צריכה לבקש פעם נוספת והשיר הוחלף לקצב מועדוני נחמד וכולנו חזרנו לדיבורים על אה ודה, ריכולים ובעיקר צחקוקים. דעתי בנושא היא שהמיינסטרים חנק אותנו עד כדי שהפך ללא שייך במקומות וזמנים מסוימים. אם יש עוד איזשהו דיג'יי שמתכוון לנגן שיר מלחמה בזמן הקרוב, אני מודיעה חד וחלק שלא יחזיק הרבה זמן מעמד בעולם הלילה וכדי שיחשוב על תחלופה מהירה (במיוחד בימים אלה, שחיילי מילואים וגם סדיר רבים יוצאים לחופשות ומבקשים להתרענן מהמצב הכבד).

בנתיים עד לנקודה הרגישה הבאה שלי שכנראה תגיע בסופ"ש הבא, צאו ותבלו עד כמה שניתן.

זכרו- אם שותים לא נוהגים, וכן יש לנו ארץ נהדרת

שלכם,