״אנחנו גן פרטי. אנו יכולים לעשות כרצוננו. שום חוק לא חל עלינו״. הציטוט הזה נשמע הזוי, נכון? משהו שנע בין מופרך לבין תלוש מהמציאות... אחרי הכל, נהוג לחשוב שמי ששילם ממיטב כספו על מנת שילדיו ילכו לגן פרטי, גם יזכה בתנאים טובים יותר. אז זהו, שלא! מתברר שגן פרטי, הוא לאו דווקא גן איכותי!

ידעתם שניתן לפתוח גן ילדים פרטי ללא פיקוח? ידעתם שאין דרישות מינימום על היגיינהשמירה ובטיחות? ידעתם שאין תנאים מקדימים לקבלת גננת או סייעת? ידעתם שאין לה חובה להחזיק בהשכלה, ניסיון ו/או המלצות? ידעתם שאין לה צורך בבדיקת עבר פלילי?

בעצם יש. בערך... כל מעון שפונה למשרד התמ"ת ונמצא מתאיםמקבל סמל מעון. מרגע זה חל עליו פיקוח. אבל מה קורה כשבעלי מעון, פותחים גן מבלי לפנות אל משרד התמ"ת? תתפלאו, אבל כלום. למעשה, הם יכולים לעבוד כרגיל, רק בלי פיקוח. מפחיד, נכון?

לא ארחיב על המקרה שלי, רק אשתמש בדימוי הלקוח מעולם המסעדניםשילמתי על ארוחת גורמה וקיבלתי אוכל תעשייתי שהופשר והוקפא מספר פעמים ולבסוף חומם במיקרוגל. אז מה הפלא שחטפתי קלקול קיבה

וזה בדיוק מה שעלול לקרות לילדים שלכם בגן פרטי. בעצם, קלקול קיבה זו הבעיה הקטנה שעלולה להיגרם לוכי עם כל האבסורד שבדבר, מתברר שמי שמחליט לפתוח גן פרטי, יכול לעשות זאת ללא פיקוח על תזונהללא בדיקת מזון באופן מזדמן וללא צורך בהכשרות והשתלמויות לגננות ולסייעות, כמו למשל קורס עזרה ראשונה. אפילו מטף כיבוי אש אין חובה להציב בגן. והרשימה עוד ארוכה.

חכו, זה עוד כלום! כשפניתי בעבר למשרד התמ"ת עם החשש הזה, פטרו אותי בכך שההורים הם אלה שצריכים לפקוח עיניים ולבדוק שהכל קשורה. ואני שואלת: האם ההורים הם הגוף שצריך לפקח? הם אלה שמכירים את הנהלים הבסיסים שצריכים להתקיים? האם זה רציני לגלגל את האחריות למי שרואה את הגן והגננת לדקות ספורות בלבד?

גם ככה קשה להורים למצוא מסגרת מתאימה לפעוט ולהיפרד ממנו לכל כך הרבה שעות, אחרי חופשת לידהגם ככה קשה להם לשלוח לגן תינוק, שלא יכול להסביר במיליםהאם התייחסו אליו יפההאם טיפלו בו כראוי והאם היה לו כיף. אז גם לשלול מאיתנו את הידיעה שהוא נמצא במקום מוגן עם פיקוח?

בינתיים המשרדים הממשלתיים מסירים אחריות, גם הרשות המקומית מתנערת, ועושה רושם שעד שלא יקרה אסון, שום דבר לא ישתנה. סליחה, מתברר שכבר היו מקרים טרגיים שניתן היה למנוע בעזרת הדרכה נכונהאו היצמדות לחוקים שחלים על גנים בפיקוח של משרד התמ"ת, ועדיין שום דבר לא נעשה. למה? כסף!

מתברר שלדאוג לפעוטות שלנו זה עסק יקר למדינה. הצעות חוק לפיקוח על הגנים הפרטיים נדונות בכנסת למעלה מעשור, אבל למרות שכולם מסכימים על חשיבות הנושא, החוק עדיין תקוע בוועדות השונות. גם סיפורי הזוועה על פעוטות שהוזנחו ונפגעו במקום שאמור לטפל בהם, לא הצליחו לקדם את החוק.

בקיצור, אתם שם בממשלה, הגיע הזמן לקבל החלטה: מי הגוף שמפקח ובוחן את התנהלות המשפחתונים הפרטיים.ההורים אגב, זו לא אופציה!