על פי כתב האישום, שהוגש ונוהל על ידי עו"ד ענבר עפרת-וינשטיין מהמחלקה המשפטית מכס ומע"מ ירושלים, כץ ניכה שלא כדין מס תשומות בסך של מיליון וחצי ש"ח בין השנים 2008-2013 מחשבוניות פיקטיביות שרכש, במטרה לכסות על שכר עבודה ששילם לעובדים אותם העסיק ללא תיעוד ותמורת מזומן.

במהלך החקירה של יחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים הודה כץ בעבירות המיוחסות לו ובהמשך הורשע בשל כך, אך בא כוחו, עו"ד יעקב קסטל, טען כי החשבוניות הוצאו עבור הוצאות שהתקיימו בפועל ועל כן  מדובר בעבירה של חשבוניות זרות ולא פיקטיביות, הפחותה בחומרתה. הוא אף הגדיל לטעון כי למדינה "אשמה תורמת" לביצוע העבירות בכך שלא התריע בפניהם שהמס בחשבוניות הפיקטיביות לא שולם לה וכך הניחה לנאשם לחשוב שהמע"מ אותו כביכול שילם, עבר למדינה.

לאור חומרת העבירות ואי הצלחת הנאשם להוכיח כי הוצאותיו בפועל חפפו את הוצאותיו המוצהרות, הרשיע אותו כב' השופט ירון מינטקביץ' מבית משפט השלום בירושלים ודחה את טענותיו מכל וכן הן ביחס לטענת "אשם תורם" של המדינה והן ביחס לחשבוניות הזרות, נושא בו דן אך לאחרונה בית המשפט העליון שקבע כי אין מקום להקל עם מי  שניכה מס תשומות שלא כדין תוך שימוש בהן.

כב' השופט קבע כי "מכל בחינה אפשרית, מעשיו שקולים לשליחת יד לקופה הציבורית. לא ניתן לקבל הטענה כי הנאשם לא הפיק רווח בשל ביצוע העבירות .. שהרי אין מניע לביצוע עבירות מס זולת הפקת רווחים. מדובר בעבירת מתוכננת ומכוונת, שנועדה לגזול כסף מהקופה הציבורית ולהעבירו אל כיסו של הנאשם".  

 

תמונה: (אילוסטרציה) flash 90