פתחנו את השנה החדשה עם לא מעט ציפיות, תחושות ובעיקר מטרות חדות, אך זה לא מספיק לנו לחתימה הגדולה שאנו צריכים לקבל כדי לדעת שעברנו את המבחן. זה לא משנה בכלל אם אנחנו קרובים לדת או לא, מאמינים בתמים שזה נכון לנו, פשוט עושים את מה שצריך לעשות. בעולם הלילה זה מורכב יותר, כי קשה לא להתפתות ולהבדיל בין טוב ורע.

אז נתחיל במילה סליחה, שהיא גדולה וכבדה וקשה מאוד לומר אותה, במיוחד שאנו חוטאים וחובת הכוונה היא עלינו. הנה לכם כמה סליחות מוצלחות ומוצלחות פחות, שפשוט חייבות להיאמר.

סליחה שכניסה למועדון עולה לנו שעתיים בערך

סליחה שמחיר כרטיס הכניסה למועדון הוא כמו שעתיים של עבודה מועדפת.

סליחה שיש יחצנים חופרים ולא אמינים

סליחה שהמוסיקה במועדונים לרוב לא משתנה

סליחה שוודקה רדבול נהיה למשקה לאומי

סליחה שאין ברמנים שיודעים להכין קוקטייל אמיתי כמו בווגאס

סליחה שהנשנושים שאתם מקבלים בפאבים הם דוריטוס

סליחה שמחירי האלכוהול פשוט לא הגיוניים

סליחה על כל החינמים שהיינו נוהגים לסחוט מיחצנים

סליחה מכל עולם הבנות שחושבות שלעולות על הבר עם מיני משדר "אחלה חמודה"

סליחה מכל הברמניות על כל מילה לא במקום מהערס הפינתי על הבר

סליחה שצריך לסבול צפיפות אוכלוסין כדי להרוויח כסף

סליחה שהמיקרופון על הבמה הוא מרכז העניינים ולא האווירה

סליחה שהשירותים תמיד אבל תמיד מטונפים בשתן שאין לנו מושג איך הוא הגיע לגובה כזה

סליחה על כל כוס שמישהו נסחף בריקוד שלו נשפכה

סליחה על כל הגרביונים שנקרעו בגלל הסיגריות

סליחה על כל הפלאשים במעצבנים שגורמים לנו לפרקינסון

סליחה על כל החטאים הבלתי נמנעים ולפעמים הכי טובים שהיו לנו אי פעם בחיי הלילה בצורה כזו או אחרת.

חבריי לעולם הלילה, סליחה אם הייתי בוטה או מציקה.

גמר חתימה טובה, יפית.