לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה לבחור נעליים בכל בוקר. כל בוקר אני אומרת שחבל שלא קניתי את הנעליים שראיתי אתמול - כי אם הייתי רוכשת אותם היה לי בטוח מה לנעול היום. כל בוקר אני פותחת את ארון הנעליים (אם הנעליים קיבלו ארון ולא כוננית תבינו לבד את הכמויות) וכל בוקר נופלים עלי כמויות של נעליים, אז איך זה שבכל זאת אין לי מה לנעול אף פעם? אז התחלתי למיין אותם.. זוג אחד לא נוח, אחד גבוה מדי, ספורטיבי מדי, יומיומי מדי ואלה לא בא לי, אלה נעליים של יציאה שווה ואת אלה לא בא לי לבזבז על היום. ושוב אני עומדת מול הארון הענק והלבן שלי מסתכלת על הנעליים והן מסתכלות עליי ואני קצת מאוכזבת מהן גם היום. אז רוכשת זוג נוסף במהלך היום, מבטיחה שאנעל אותו לנצח, נועלת אותו שבוע ומעיפה אותו לארון ה- "אין לי מה לנעול". כל בוקר זה אותו דבר והאמת שקצת נמאס לי מעצמי.

עד הברך
יש אומרים שהחורף עוד לא הגיע ושהוא ממש מתעכב (הוא בטח תקוע באירופה בסיילים). יש כאלה שטוענים שרק בפברואר נראה קצת גשם ויש כאלה שטוענים שהוא כבר ממש נגמר. מה שלא יהיה וכמה זמן שלא נשאר קבלו את המגמה הכי לוהטת בתחום הנעליים בחורף - מגפיים גבוהים שעוברים את הברך. הם נצפו בכל תצוגת אופנה אפשרית וקיבלו טרפטציות שונות ומגוונות. אבל מה שנראה טוב על המסלולים לא תמיד עובד בחיים האמיתיים. הגרסה הכי טובה של המגף היא הגרסה הרפוייה, זאת שלא יושבת כמו גרביון צמוד אלא נותנת לרגל לנוע בתוכה בחופשיות. אישית אני מתחברת יותר למגף עד הברך שטוח, לא הייתי משלבת גם עור, גם עקב וגם אורך מגף גבוה - שילוב בן השלושה הוא מסוכן. הצבע המועדף עלי הוא כמובן שחור או קאמל. בהצלחה.

תאכלו את העוגה
הקאפל הכי מגניב בעולם - קארה דלוין וקנדל ג'נר הן שתי דוגמניות סופר מוצלחות ואולי הכי מדוברות בעולם בימים אלה. רומן חדש ופוטוגני נרקם בין השתיים לאחר שצולמו למגזין אופנה נחשק בשנה שעברה (לאב מגזין) בפריים אהבה מוגזם שלא השאיר אותנו אדישים ולא השאיר מקום לספקות. אבל כל זאת ועוד היה בשנה שעברה. 
השנה הן מרימות הילוך והולכות לעשות עסקים יחד בעולם האופנה. המותג החדש שהן עומדות להשיק ממש בקרוב מסתמן כשיתוף פעולה הכי מסקרן שהיה כאן בתקופה האחרונה. למותג החדש יקראו CAKE (תחילת השם של השתיים). מתה כבר לראות מה יצא מזה.

סמל היהדות בכל מקום בעולם
חברת H&M פירסמה בקולקציית החורף החדשה שלה צעיף שנראה בדיוק כמו הטלית היהודית, בגווני שמנת ולאורכו פסים ישרים. כמובן שהטוקבקים הגיעו ישר לאחר מכן - יש דתיים יהודים שטענו שזה מבזה את הטלית היהודית ויש להסיר את הצעיף מהמדפים ואחרים טענו שזהו דווקא אות לכבוד - פריט קדוש המלווה את היהודים כבר אלפי שנים. מה שבטוח שזאת לא הפעם הראשונה שסמלים יהודיים הופכים לפאשן-אייקון. יתרה מכך - בשנה שעברה רכשתי באותה חברה חולצה שמלאה מגיני דוד בגוונים של שחור-לבן. כבוד.
שבוע מלא בנעליים וסמלי זהות מכל הסוגים,
נשיקות.
בר