היי חברים, אני שמחה להיות איתכם שוב, גם הפעם אני כותבת על מה שקורה בעיר ומה שמציק לי, הכל כמובן מנקודת מבט מאוד אישית. והסיפור שלי היום לא קל ולא פשוט.

הרעיון לבלוג הנוכחי, בא לי אחרי אחד הביקורים שלי בקניון בעיר.

ואכן ביום שישי האחרון, הגעתי לקניון לאחת החנויות הגדולות והעמוסות שבו. לאחר חיפוש ומדידה, מצאתי את הפריטים המתאימים וניגשתי איתם לקופה.

התור היה ארוך ואיטי, ואישה יהודיה, אשר חשבה שהמוכרת ממוצא ערבי עושה לה "דווקא", כלומר מתעצלת לדעתה ולא משרתת את הלקוחות במהירות מספקת, פרצה לעברה בשטף של צעקות קללות וכינויי גנאי, שרובם ככולם התייחסו למוצאה של המוכרת ,שבסך הכל באה לעוד יום רגיל בעבודה.

באותו רגע הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים.

הייתם יכולים לחשוב שמישהו בחנות הכל כך עמוסה יתערב, יעצור אותה או לפחות יגיד לה להפסיק. גם אני חשבתי כך - אבל למרבה הצער אף לא לקוח אחד פצה את פיו. מרבית הלקוחות השתתקו, וחלקם נראו מרוצים בצורה מפחידה מול אותו מחזה אימים.

ברגע שאותה לקוחה סיימה לצעוק על המוכרת, שנפגעה עד עומקי נשמתה, המוכרת פרצה בבכי מר. ניגשתי אל המוכרת, הושבתי אותה וניסיתי להרגיע אותה, כמובן שלא יכולתי להתאפק, ליבי יצא אליה והדמעות שלי, שהיו רק עניין של זמן, התפרצו גם הן.

כל כך כאב לי לראות את המחזה הזה, וגם כשהגעתי הביתה התמונות האלה לא הרפו ממני.

בחרתי להביא לכם את הסיפור הזה, מכיוון שאני חושבת שהמהות של העיר ירושלים, היא לא של פילוג, ירושלים היא עיר של תקווה, של אהבת האחר שוויון ואחדות.

נכון, העיר מגוונת ומלאה באנשים מאוד שונים אחד מהשני, אבל אני מאמינה שיש לראות בזה דווקא הזדמנות ללמוד לקבל ולהכיר את האחר.

כנערה שחונכה בבית דתי ציוני וגדלה על ערכי קבלת האחר, נתינה, חסד וחמלה, היה לי קשה מאוד לחוות אירוע מהסוג הזה, שאני מאמינה שקורה לצערי לעיתים קרובות בעירנו, בגלל האירועים הביטחוניים החמורים, שעברו על העיר הזו בשנים האחרונות.

כשחבריי אשר מתגוררים מחוץ לעיר, שואלים אותי אם זה מפחיד לחיות בעיר כמו ירושלים, אני נזכרת בחברים מהמוצא הערבי של אבי ואימי, באנשים הנפלאים שהכרתי לאורך הדרך במהלך חיי הקצרים.

אני חושבת ומקווה שברגע שנפסיק לתייג אנשים - (ערבים, דתיים, חילוניים, חרדים, עובדים זרים, קהילת הלהט"ב) נגלה שכולנו בני אדם.

אלוהים ברא את כולנו שווים, לתוך עולם אחד בכדי שנאהב ולא נעשה מלחמה.

אני מקווה שהדור הצעיר והחדש של העיר, יוכל לקדם ולחנך לשוויון ואהבה .

אם כל אדם יקבל את השונה ממנו, העיר שלנו תוכל לחיות ולהתקיים, כעיר בעלת מגוון ופסיפס עשיר, בעיקר עם המון המון אהבת חינם. אמן.