כמה מחשבות טובות, רצונות תקוות וציפיות היו לנו. בכל אחד מאיתנו יש טוב שאנחנו רוצים להוציא ולמצות בכל שנה מחדש, אבל לעיתים קרובות לא מצליחים לבטא אותו.

כמה כעסנו השנה, כמה התעלמנו ממי שצריך אותנו באמת, כמה התעלמנו מעצמנו.

באלול ניתנת לנו ההזדמנות והאפשרות לחשוף את מה שנמצא בתוכנו. ניתנת לי האפשרות לעצור לרגע את חיי היום יום וההמולה ולחשוב איך אני השנה מצליחה לחיות טוב יותר, איך אני מצליחה לסלול דרך, לסלול מסלול, אל הנשמה של כל אחד ואחד מאיתנו ולבסוף להגיע לדבר העמוק ביותר אצלנו - לאמת שלנו, לחקור את האמת ולעשות "חשבון נפש" עם עצמנו. להבין מה באמת אנחנו רוצים, ללא השפעה של הסביבה, מה הנפש שלנו רוצה ושואפת, ממה היא מאוכזבת ומוטרדת ולהתחיל "לחשב  מסלול" כדי להגיע לדברים שאנחנו רוצים לשנות ולהתקדם אליהם בשנה החדשה.

חשבון הנפש הזה, "חישוב המסלול מחדש" הוא מעין עצירה עבורי כל שנה. העצירה הזו תמיד עוזרת לי לחשוב ולהבין יותר טוב את עצמי, מה השגתי השנה, מה השאיפות שלי, איפה אני נותנת מקום לי ולאמת שלי להתבטא ואיפה אני יותר מושפעת ממה שמכתיבים לי שכדאי לי  להיות ומה גורם לי להיות בכל יום מחדש מאושרת יותר.

החיפוש הפנימי שלנו בתוך הנפש תמיד מעלה המון שאלות, רוב הפעמים אין לדעת מה התשובות ורק ימים יגידו ויגלו את התשובות לתהיות הלב שלנו.

תנו לעתיד להפתיע אתכם, אני בטוחה שתמצאו בו את כל התשובות.