אברהם ישב בפתח האוהל שלו והמתין לעוברים ושבים שיבואו להתארח אצלו. מספרת התורה שאותו היום היה חם נורא מאחר ובורא עולם לא רצה להטריח את אברהם מיד אחרי הברית , ובעקבות כך לא עברו אורחים. אך ראה שאברהם מצטער מכך שלא היו אורחים באים , שלח אליו מלאכים בדמות אנשים.

מרחוק הוא רואה שלושה אנשים שמגיעים ורץ לקראתם על מנת להזמין אותם . אברהם משתדל לדאוג  להם ככל האפשר ומאכיל אותם דברים משובחים ביותר. ודואג לכל צרכיהם.

מכאן למדו עד כמה "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" שהרי אברהם הלך לקבל את האורחים זאת שהוא משאיר את בורא עולם, לא מצינו שהוא כעס עליו בעקבות כך.

מידה זו של הכנסת אורחים קיבלנו בירושה ועובר איתנו מדור לדור . יכולת זו לקבל אדם אחר בסבר פנים יפות ולארח הוא מהיסודות עליהם עומד העם שלנו במשך דורות.

מזה מובן עד כמה צריכים להשתדל בעניין של הכנסת אורחים וגמילות חסדים דוגמת הנהגתו של אברהם אבינו.

 

שבת שלום

הרב יעקב סוסי/בית חב"ד