כנס ירושלים למחקר בחינוך מתמטי התקיים השבוע (שני ושלישי) במרכז האקדמי לב בירושלים. הכנס הזה הפך למסורת בקהיליית החוקרים בישראל שיוצר ויצר מפגש משמעותי של כלל החוקרים בארץ בהוראת המתמטיקה, במטרה ליצור שיתופי פעולה בין החוקרים ולהביא למקבלי ההחלטות במשרד החינוך את החידושים בתחום. בכנס השתתפו למעלה מ-200 חוקרים מכל רחבי הארץ, לצד מחנכים מנהלים ומורים. הכנס התקיים בשיתוף המרכז האקדמי לב, מכון מופ"ת, אוניברסיטת תל אביב, מט"ח, מכללת לוינסקי לחינוך, מכון ויצמן, סמינר הקיבוצים, הטכניון ועוד.

ההרצאות והמושבים במהלך הכנס עסקו בנושאים החשובים בישראל ובעולם: איך השינויים החברתיים משפיעים על החינוך המתמטי, כיצד לשפר את הוראת המתמטיקה במערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה, השינויים שעוברת מערכת החינוך כדי להתאים את הלמידה להתקדמות הטכנולוגיה וליצור גם סביבת למידה ממוחשבת שתסייע לתלמידים להבין את המושגים במתמטיקה, כיצד ללמד ולהמחיש מושגים מורכבים בטריגונומטריה, וקטורים ועוד.

"במתמטיקה הדבר המשמעותי ביותר הוא לפתח אצל התלמידים חשיבה אנליטית-מתמטית ויצירתיות ולא רק כיצד לשנן פתרונות של תרגילים ללא הבנה עמוקה", מסביר פרופ' נח דנא-פיקארד, ראש הקתדרה לחינוך, מתמטיקה ויהדות במרכז האקדמי לב ומיוזמי הכנס. "הוראת המתמטיקה משתנה כל העת ומותאמת יותר ויותר לעידן הטכנולוגי. הבגרויות מלפני 10 שנים אינן אותן בגרויות כיום, אך אסור לנו בישראל לאמץ את הטעויות שעשו באירופה בהורדת רף הבגרויות כדי לשפר ציונים או הכנסת כל התלמידים למסלולים של תארים אקדמיים. במקביל לזה, מחיקת בתי הספר המקצועיים הייתה טעות שפגעה בתעשייה ויצרה מחסור בעובדים מקצועיים".

פרופ' דנא-פיקארד מסביר כי "המתמטיקה היא חכמה בפני עצמה והיא גם הבסיס החישובי והתיאורטי של כל המדעים וכל תחומי הטכנולוגיה. הקשר למתמטיקה נמצא גם במקורות היהודיים כאשר הרמב"ם אומר שלימוד גיאומטריה ותורת המספרים מקרבים את האדם להכרת הבורא. מכאן חשיבותה של איכות ההוראה ואיכות הלמידה במתמטיקה לכל הגילים".

יו"ר הכנס, ד"ר מיכל איילון מאוניברסיטת חיפה ציינה כי "הגיעו לכאן אנשים מכל רחבי הארץ אשר החינוך המתמטי בכלל, וחקר החינוך המתמטי בפרט, פועם בליבם ומניע את פועלם. הכנס הנוכחי ממשיך את המסורת שהותוותה בכנסים שקדמו לו, וכולל הרצאות מליאה, סימפוזיון ודיווחים על מחקרים. קיום קבוצות דיון בנושאים שונים, המובלות ע"י מומחים בנושאים אלה. דיון בקבוצה מאפשר שיח בין חבריה, החלפת רעיונות והזדמנויות לשיתוף פעולה".

לראשונה הוזמן להשתתף בכנס גם חוקר מארצות הברית, פרופ' ג'רלד גולדין מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רסי. בנוסף אליו השתתפו כלל החוקרים המובילים בתחום בישראל, לצד חוקרים צעירים. בין השאר השתתפו פרופ' אברהם הרכבי ממכון ויצמן, פרופ' ניצה מובשוביץ-הדר מהטכניון, פרופ' טומי דרייפוס מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רוחמה אבן ממכון ויצמן, פרופ' שרה הרשקוביץ ממט"ח, פרופ' ברוך שוורץ מהאוניברסיטה העברית, ד"ר רותי ברקאי ממכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב, ד"ר אסתר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר אנטולי קורופטוב וד"ר ילנה נפתלייב ממכלת לוינסקי, פרופ' בוריס קויצ'ו מהטכניון, פרופ' עטרה שריקי ממכללת אורנים, פרופ' נח דנא פיקארד ופרופ' איבי קדרון מהמרכז האקדמי לב, פרופ' מיכל טבח מאוניברסיטת תל אביב ונעמה עדין ממשרד החינוך.

בתמונה מימין: פרופ' נח דנא פיקארד מהמרכז האקדמי לב ופרופ' אורי לרון מאוניברסיטת חיפה.

קרדיט צילום: מיכאל ארנבורג