בעד ונגד החוק הביומטרי
15.03.17 / 09:44
אישור החוק הביומטרי בכנסת העלה לדיון שורה ארוכה של סוגיות חשובות בהקשר של שמירה על הפרטיות. עם זאת, כדאי להכיר את הטיעונים בעד ונגד לפני שמביעים עמדה נחרצת ובעיקר להבין את הצורך באבטחה מתאימה
חוק המאגר הביומטרי אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בסוף חודש פברואר 2017, אחרי תהליך ארוך של התדיינות. החוק קובע שאמצעי זיהוי ביומטריים יכללו במאגר מידע ממשלתי וישולבו בתוך תעודות זהות. לפי החוק, טביעות אצבע ותצלומי פנים יינטלו מכלל התושבים שמבקשים להנפיק תעודות זהות ולאחר מכן הם ישולבו גם בדרכונים דיגיטליים ובתוך מאגר הנתונים של מוסדות הממשלה.
מטרת החוק היא לאגור נתונים שישמשו לזיהוי ביומטרי, בקרת גישה, זיהוי קבוצות הנמצאות תחת מעקב ואיתור חשודים. מצד אחד, יש הטוענים שהחוק פוגע בפרטיות התושבים ושהמאגר עצמו חשוף לגניבת מידע. מנגד, המצדדים בחוק מברכים על האופן שבו הוא מאפשר למדינה להגן לכאורה על התושבים מפני התחזות וגניבת זהות.
היתרונות והחסרונות של החוק החדש
מהאמור לעיל ניתן להבין שיש כמה יתרונות וחסרונות בולטים במיוחד בהקשר של חוק המאגר הביומטרי. ראשית, אין עוררין על כך שהחוק יעיל מאוד בהתמודדות עם זיוף תעודות זהות ודרכונים ישראלים. הוא מונע באופן מוחלט את היכולת לזייף אמצעי זיהוי מן הסוג הזה ולכן גם נפוץ במדינות נוספות ברחבי העולם. כמו כן, במצב הנוכחי לא ניתן לזהות באופן מוחלט את אזרחי ישראל והסיכון הנובע מכך גבוה מזה שילווה דליפה אפשרית של מאגרי המידע.
מבקרי החוק טוענים שהוא פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הם מוסיפים שלמדינה אין שום זכות להחזיק במידע על האזרחים מלבד במידה הדרושה לכך ולתכלית ראויה, למשל כאשר מתעורר חשד לעבירה על החוק. מעבר לכך, הטענות נגד גורסות שהחוק הביומטרי לא חיוני כי אפשר להשיג את אותן מטרות עם הטמעת הנתונים הביומטריים בתוך תעודות זהות ודרכונים – גם בלי להפעיל מאגר ממשלתי.
הקמת המאגר צפויה לעלות מיליוני שקלים והתועלת שלו עדיין לא הוכחה בצורה חד משמעית. מי שמתנגד לחוק המאגר הביומטרי טוען שתהליך הבחירה בחברה הפרטית שזכתה במכרז מעלה סימני שאלה של מנהל תקין, ושהחקיקה התבצעה בהליך מהיר וללא דיון ציבורי הולם.
התנאי לשמירה על המאגר: אבטחה ברמה גבוהה
כפי שניתן להבין, החשש העיקרי הוא מפני דליפה של המאגר בעתיד ויש לכך אפילו היום שורה ארוכה של תקדימים מסוכנים. הדרך לפתור את הבעיה הזו עוברת בהקצאת משאבים לטובת אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר.
האבטחה חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהאופן שבו המאגר בנוי. היא תמנע את הסיכוי לדליפה של הנתונים, אך במקביל גם תאפשר פיקוח הדוק יותר. רק באמצעות אבטחה מן הסוג הזה ניתן יהיה לשמור על הפרטים האישיים של אזרחי ישראל.
