ברחוב המרכזי שעלה משערי העיר ואזור בריכת השילוח לבית המקדש, ונחפר במהלך השנים האחרונותבמימון עמותת 'אל עיר דוד' (אלע"ד), התגלו ראשי חיצים ואבני בליסטרה. ממצאים אלה מספרים את סיפורו של הקרב האחרון בין הכוחות הרומאים למורדים היהודים שהתבצרו בעיר - קרב שבסופו חרבה ירושלים. קרב זה, מתואר ע"י ההסטוריון יוספוס פלביוס: "ביום המחרת הניסו הרומאים את הליסטים מן העיר התחתונה והעלו הכל באש עד לשילוח".

לדברי נחשון זנטון ומורן חג'בי, מנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, "תיאורי הקרב של יוספוס בעיר התחתונה, פוגשים לראשונה את העדויות שנחשפו בשטח באופן מובהק ומצמרר. בחפירה נתגלו אבני בליסטרה שנורו על ידי מכונותמלחמה שהפגיזו את ירושלים בעת המצור הרומי על העיר. כמו כן מצאנו ראשי חצים, אשר שימשו את המורדים היהודים בקרבות הקשים נגד הלגיונות הרומיים, ממש כפי שמתאר יוספוס".

עד כה, נחשף בחפירות קטע רחוב שאורכו כ-100מטר ורוחבו 7.5 מ', המרוצף בלוחות אבן גדולים - כמקובל בבניה מונומנטאליתברחבי האימפריה הרומית. החפירות הארכיאולוגיות ברחוב משלבות שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן עד כהמחזקות את ההבנה לפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בסוף ימי הבית השני: מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, תחת חסותם של  הנציבים הרומיים של ירושלים, וככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שדן את ישו לצליבה.

"2000 שנה לאחר חורבן ירושלים וחמישים שנה מאז שחרורה", אומרים הארכיאולוגים, "אנו חוזרים לבורות המים, לשוק ולכיכר של ירושלים ערב חורבנה. נעמי שמר בוודאי לא חלמה שנזכה לשוב ולגלות את ירושלים של ימי בית המקדש השני".

לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "בכוונתנו לחשוף את הרחוב במלוא אורכו ורוחבו בתוך כ-5 שנים, ובכך להשלים, למעשה, את חפירתו של אתר ייחודי זה, שמשך את תשומת ליבם של ארכיאולוגים מהעולם כבר לפני כ-100 שנה. למעשה ניתן להתייחס לחפירות הנוכחיות בעיר דוד כהמשכן הטבעישל החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, שהחלו בעבר על ידי חוקרים אירופאים ואמריקנים. לפני כארבע שנים חודשו החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם - במטרה לחשוף את מלוא אורכו ורוחבו". לדברי ברוך, "עם תום החפירות ישומרו שרידי הרחוב, והוא יפותח ויוכשר לקליטת רבבות המבקרים שיצעדו לאורכו".

מתוך הכרתם בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגיאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו מעמיד את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד כאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן

להתפתחותו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות  שטרם נחקרו. החפירות הנוכחיותמתמקדות גם בחשיפת שולי הרחוב, והחנויות שהיו בצידיו. בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? מה היה אופיה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת? מה אכלו בירושלים בימי המצור הקשים? ועוד. בכדי לענות על שאלות אלו מתבצע מחקר רב תחומי וכן  סינון רטוב וקפדני באתר הסינון שבגן הלאומי עמק צורים, בו נאסף גם הממצא הקטן ביותר.

נדמה כי לא ירחק היום, שניתן יהיה, לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, לעמוד על מראהו, ולקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות הנשאלות כבר 100 שנה, וקשורות בתולדותיה של ירושלים מימי הבית השני בשיא תפארתה, ומרגעי חורבנה.

תמונה: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות