זאת בהמשך להסכם בין ההסתדרות לבין התאחדות התעשיינים. תיקון החקיקה צפוי לעבור עוד במושב הכנסת הנוכחי וקיצור שבוע העבודה צפוי להיכנס לתוקף כבר בחודש ספטמבר 2017, זאת לאחר חתימת השר חיים כץ על צו ההרחבה כנדרש בחוק.

טיוטת החוק מאפשרת ליישם חלקים של ההסכם הקיבוצי לקיצור שבוע עבודה. במסגרת ההסכם הקיבוצי ביקשו הצדדים להחליף את היתר השר הנוכחי, הקובע כי ניתן להעסיק עובדים 12 שעות ביום כולל שעות נוספות ובסה"כ עד 15 שעות נוספות, בהיתר חדש. ההיתר החדש יאפשר להעסיק עובדים עד 16 שעות נוספות בשבוע, במקביל ובהתאם להפחתת סך שעות העבודה הרגילות בשבוע מ-43 ל-42.

כמו כן, טיוטת החוק המוצעת "תשחרר" לראשונה את החקיקה האזרחית הנוגעת לחוקי עבודה, מעילת "מצב החירום" מכח הכרזות שניתנות מדי תקופה מאז 1948. בעוד ההיתר הנוכחי להעסקת עובדים בשעות נוספות (12 ש' ביום כולל נוספות ועד 15 ש' נוספות בסה"כ שבוע) מושתת על "מצב חירום" מכוח הכרזות שניתנות מאז 1948, ההיתר החדש (עד 16 ש' נוספות בסה"כ בשבוע) להעסקת עובדים בשעות נוספות יינתן רק במצבי חירום "אמיתיים" (מצב מיוחד בעורף, מלחמה או אירוע אסון המוני), או לחלופין בגין צרכים משקיים, בהתחשב בסוג העבודה או ענף העבודה או המפעל עליהם יחול ההיתר ובטובת העובד. ההיתרים החדשים להעסקת עובדים בשעות נוספות יינתנו בהתחשב בהמלצת הסתדרות העובדים הכללית החדשה או ארגון העובדים המיצג את מספר הגדול ביותר בענף עבודה, וארגוני מעסיקים יציגים. 

בנוסף לכך התבקש השר לאפשר במסגרת ההסכם הקיבוצי העסקת עובדים בעבודת לילה 7 ימים בשבוע בתוך 14 ימים, וזאת במקום שבעה ימים בתוך שלושה שבועות, כפי שקבוע היום בחוק, בקשר לעובדים בעבודת לילה המועסקים במשמרות. הצעת החוק מבצעת את התיקון המבוקש במסגרת ההסכם הקיבוצי. עבודת לילה מוגדרת בחוק שעות עבודה ומנוחה כעבודה ששתי שעות ממנה לפחות בין השעה 22 לבין השעה 6.00. כך לדוגמה, גם עבודות המסתיימות בשעה 24.00 נחשבות לעבודות לילה. הצעת החוק נותנת במובן זה גמישות גבוהה יותר גם לעובדים וגם למעסיקים להעסקת עובדים בעבודות כאמור.

ביטול של הזיקה הקיימת בין חקיקה אזרחית לבין הכרזות שעת חירום מתבצע בהתאם להחלטות ממשלה שונות שמתקבלות מאז שנות ה-90.

שר העבודה והרווחה חיים כץ: "מדובר בתחילתו של מהלך ויש להמשיך ולקצר את שבוע העבודה במשק הישראלי".     

תמונה: יונתן סינדל/flash 90