קטע פסיפס בן כ-1500 שנה, הנושא כתובת חשובה ביוונית, נחשף בחודש יוני האחרון במהלך עבודות להנחת כבל תקשורת של חברת פרטנר בסמוך לשער שכם בעיר העתיקה בירושלים.


חשיפת הממצא בשלמותו הפתיעה והלהיבה את הארכיאולוגים. לדברי דוד גלמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "זה שהכתובת שרדה, ויחד איתה גם הסיפור ההיסטורי, זה פשוט נס ארכיאולוגי. החפירה בשטח כה קטן, הראתה כי השרידים העתיקים שהיו במקום נפגעו קשות במהלך העשורים האחרונים כתוצאה מהנחת קווי תשתית מודרניים. בשלב מסוים עמדתי לסגור את החפירה, אך לפתע, מבין הצינורות והכבלים המודרניים, בצבץ הפסיפס. למרבה הפליאה הוא כלל לא נפגע.כל ארכיאולוג שואף לגלות כתובת בחפירה שלו, בוודאיכשהיא שמורה כל כך טוב, כמעט במלואה".

ד"ר לאה די-סגני, מומחית לכתובות יווניות עתיקות באוניברסיטה העברית בירושלים, פענחה את הכתובת: "בזמנו של שליטנו החסיד ביותר פלביוסיוסטיניאנוס, הכומר ואב המנזראוהב האל קונסטנטין יסד והקים גם את כל המבנה הזה בשנה ה-14 לאינדיקציה". לדברי די-סגני, "מדובר בכתובת המנציחה אתייסוד המבנה על ידיהכומר קונסטנטין. הכתובת מזכירה את הקיסר הביזאנטי פלביוסיוסטיניאנוס. נדמה כי המבנה עצמו שימשכאכסניה לעולי רגל. לדברי החוקרת,"אינדיקציה היא שיטה עתיקה לספירת שנים (לצורכי מס).בהתבסס על מקורות היסטוריים,ניתן לתארך את הפסיפס לשנת 550/51 לספירה".

לדברי גלמן, "שער שכם שימש במשך אלפי שנים, ככניסה הראשית הצפונית לעיר העתיקה. על רקע זה, אין להתפלא כי סביבתו עשירה בממצא ארכיאולוגי. "בתקופה הביזנטית ,עם הופעתה של הנצרות, נבנו בשטחים שמצפון לשער שכם כנסיות, מנזרים ואכסניות לעולי רגל, והמקום הפך לאחד מהמוקדים העירוניים החשובים והתוססים של העיר".

שתי הדמויות המזכרות בכתובת, מוכרות היטב מהמקורות ההיסטוריים העתיקים ומהממצא הארכיאולוגי. הקיסר פלביוסיוסטיניאנוס הוא אחד השליטים החשובים של התקופה הביזנטית והיה אחד השליטים הססגוניים והכרזימטיים בעת העתיקה. בתקופתו הגיעה האימפריה הרומית לשיאה, ותהליך הפיכתה לאימפריה נוצרית הושלם. הוא הקים בירושלים בשנת 543 לספירה כנסייה ענקית אשר הוקדשה למרים אם ישוע, הידועה בשמה כנסיית הניאה. הייתה זו הכנסייה הגדולה ביותר שנבנתה בירושלים ומהגדולות ביותר ברחבי האימפריה כולה. אב המנזר של כנסיה ידועה זו היה קונסטנטין, אשר גם שמו מוזכר בכתובת שנחשפה כעת ליד שער שכם. שרידים של כנסייה זו נחשפו בחלקם בשנת 1970 ברובע היהודי, וכבר אז הם עוררו עניין רב בקרב ארכיאולוגים וחוקרי ירושלים בארץ ובעולם כולו. חפירה זו ליוותה את מפעל חפירות הרובע היהודי שהחלו מיד לאחר מלחמת ששת הימים.

לדברי ד"ר די-סגני,הכתובת שנמצאה בשער שכם מזכירה מאוד כתובת שנחשפה במרתפי כנסיית הניאה, ומפאת חשיבותה היא מוצגת כיום במוזיאון ישראל. בכתובת נזכריםאותם בעלי תפקידים - הקיסריוסטיניאנוס,והכומר קונסטנטין. די סגני מוסיפה: "בעזרת הכתובת הזו אנחנו מתחילים להבין את מפעלי הבניה של הקיסריוסטיניאנוס בירושלים, ובפרט את כנסיית הניאה. מדהים לראות את השילוב הנדיר של המציאות הארכיאולוגית והמקורות ההיסטוריים, השזורים זה בזה ומאירים לנו את עברה של ירושלים".

הכתובת החדשה-עתיקה הועתקה ממקומה על ידי מומחי השימור של רשות העתיקות והיא מטופלת בסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות בירושלים.

תמונה: אסף פרץ/ רשות העתיקות