גרינפילד, 85, הוא זוכה פרס דיזנגוף לאמנות לשנת 1956, ומתגורר, עובד ומלמד בעין כרם, ירושלים מאז שנת 1964. מתחילת הקריירה האמנותית שלו הציג בתערוכות רבות בישראל, בארה"ב, בקנדה ובאירופה ויצירותיו נמצאות באוספים חשובים שונים בארץ ובעולם, ביניהן במוזיאון ישראל, במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ועוד.

השבוע נערך האירוע המרכזי של התערוכה במסגרתו סיפר יצחק על ההשראה לעבודתו, על טכניקות העבודה השונות ואף הציג יצירות שאינן מוצגות בתערוכה. באירוע השתלבו חבריו של האמן אשר קראו קטעי שירה וחלקו עם הקהל אנקדוטות מחייו של גרינפילד. הזמרת ואמנית הקול הרב-תחומית יעל תאי, שרה ושילבה שירים וניגונים ברוח תימנית, סמל להשראה המרכזית בחייו של גרינפילד, אשתו המנוחה ציפורה סיבהי. לאירוע הגיעו אמנים רבים, ביניהם הציירת שושנה לב, הציירת איו מנס, התכשיטנית רות אהרונסון, הציירת הנורבגית ססיל וגרד, הציירת גילה גרינפילד שהיא גם בתו של יצחק והמשוררת יעל אב. הגיעו גם פרופ' אליהוא ריכטר, מומחה לרפואה סביבתית ופרופ' טד פרידגוט, מומחה להיסטוריה ופוליטיקה של ברה"מ. 

יצחק גרינפילד נולד בברוקלין ניו יורק בשנת 1932. כשהיה בן 19 עלה לישראל עם קבוצה של השומר הצעיר והצטרף לקיבוץ גל און שבנגב הצפוני. בשנת 1964 עבר להתגורר בעין כרם עם משפחתו, ומאז לא עזב: "כשעליתי ארצה בשנת 1951 וגיליתי את ירושלים ידעתי שזה המקום שאני רוצה לצייר. גם כשהייתי בחו"ל, ציירתי את ירושלים כפי שאני רואה אותה בדמיוני. ירושלים היא מוקד של הרגשות והיסטוריה, כישרונות ותקוות, והדברים האלו הם בתוך תוכי. הם מדברים אלי כל הזמן. אז התמסרתי לירושלים. טיילתי בשכונות הישנות ומילאתי פנקס רישומים בסקיצות. קראתי אודות ירושלים בתנ"ך במדרש ובספר ההיסטוריה של יוספוספלביוס. התבוננתי במפות עתיקות  וברפרודוקציות של ציורים של ירושלים של אמנים מכל העולם. הציור של ירושלים שלי מילא את כל זמני".

התערוכה "יצחק גרינפילד: לגלות את ירושלים" היא חגיגה של צבעים ומרקמים. גרינפילד מגלה את ירושלים ואת יופייה תוך נגיעה במגוון רחב של מדיה וחומרים. תערוכה זו היא רטרוספקטיבה של מפעל חיים של האמן. ירושלים מייצגת עבורו מקור השראה מרכזי ותפיסתו העמוקה של תכונותיה האסתטיות והסמליות של העיר מייצרת עבורו מאגר רחב של דמויות. כך מייצר גרינפילד נוף ירושלמי משלו, נוף שבו ירושלים של מעלה מתחברת לירושלים של מטה. "אופייה ההיסטורי והדינמי של העיר תמיד ריתק את גרינפילד, החוקר תדיר את הקשר האישי שלו ליהדות, על היבטיה המסורתיים והרוחניים. אומנותו מחוברת להיסטוריה ולסמלים היהודיים והישראלים, כגון אותיות עבריות, קמעות יהודיים ועשר ספירות המכילים תכונות מהותיות של הגשמי והרוחני", מוסיפה האוצרת, שירה מושקין.

 

התערוכה מוצגת בגלריה של מכון שכטר למדעי היהדות, רחוב אברהם גרנות 4, ירושלים

אוצרת התערוכה שירה מושקין

זמני ביקור בתערוכה ראשון-חמישי, 17:00-09:00

נעילה 1 בפברואר 2018

 

מכון שכטר למדעי היהדות הוא מוסד אקדמי שמציע את התכנית הגדולה ביותר לתואר שני במדעי היהדות. אחת מתכניות הדגל של המוסד היא האמנויות ביהדות, אשר מטרתה לחבר בין מגוון תחומי היצירה החזותית לבין התרבות היהודית ולחשוף את הסטודנטים לעושר הטמון ביצירה היהודית החזותית לדורותיה. השנה השיק מכון שכטר את התכנית "מעשה חֹשב" בשיתוף בית הספר לאמנות "הקוביה" והתכנים שנלמדים בה משלבים בין היבטים עיוניים לבין היבטים מעשיים. בכל סמסטר מכון שכטר מארח תערוכת אמנות אשר תוצריה נשענים על מטרה זו, ובין האמנים שהציגו כאן נמנים אבנר מוריה, רות קסטנבאום בן דב, ד"ר ג'ו מילגרום, פישל רבינוביץ' ועוד.

 

תמונה: רפי קוץ