מי במים מי באש



איתן דור-שב מתבונן במקורות היהודיים וקורא אותם בעיניים חדשות, תערוכה חדשה באכסניה האוסטרית בירושלים כחלק מאירועי האמנות של הביאנלה בירושלים

שם התערוכה "מי במים מי באש" לקוח מהפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור והמבטא אימה מהגזירה האלוהית ועימות עם הגורל. זרימה ושינוי, עם צורות ספירליות, מתעקלות, שדומות כצומחות האחת מן השנייה וכרוכות זו בזו ללא הפרד, מאפיינות את היצירות הסיפוריות המתארות את אליהו שעלה בסערת-אש לשמים, ויונה שירד בסער-מים למצולות ים.

איתן דור-שב מתבונן במקורות היהודיים וקורא אותם בעיניים חדשות, במבט עכשווי אך גם באמפטיה ובהתפעמות. הרקע הרעיוני לעבודות נטוע במחקריו בפילוסופיה המקראית. בתערוכה, שתי עבודות מונומנטאליות המנכיחות את גבולות הקיום וההשגה של בני תמותה. הן נוגעות בתת-מודע האנושי הקולקטיבי שבא לביטוי במיתוסים של תרבויות האדם משחר ההיסטוריה.

"התנ"ך העברי," מסביר דור-שב, "עומד יחידי בין כל האתוסים של ימי-קדם בכך שאינו מראה את המתים בגן-עדן שמימי או בשאול הגיהנום. עולמות אלו נפרשים בפני הנביאים, ומתוארים על-ידם כעושר חי של יצורים מלאכיים ורפאים. אך הנפטרים מבני האדם לעולם נעדרים מהם, מחוקים מכל תיאור תנ"כי של חזון, חלום, או מסע נבואי. עבור הפילוסופיה העברית הקדומה, זיכרון חזותי כלשהו של אדם מת מהווה טאבו מוחלט. ב 'עולמות שמעבר', לדמות האדם החזותית, ובכלל זה לפנים שמזהות את האדם גם עבור עצמו, פשוט לא יתכן קיום."

בתערוכה המוצגת בחלל ה'סלון' של האכסנייה האוסטרית בעיר העתיקה, לוקח אותנו דור-שב אל גבולות המציאות האנושית במחוות נרחבות של צורה וצבע, בציור שכולו תנועה, כאשר עצם התנועתיות מאפשרת לחוויה הפיזית לשמש מראה לחוויה רוחנית. שני הנרטיבים הקטקליזמיים מציפים את שתי נקודות הסף של ההוויה הארצית. בסיפור האחד, אליהו עולה בסערה לשמים, נושק לגבול בין חיים למוות ללא נבילת הגוף אלא כמעבר בין מצבים. ולעומתו יונה, שבנסיונו להמלט מההשגחה העליונה מגיע לבטן הלוויתן, לגבול שאול תחתיות. בראייתו של דור-שב, הדגש הנרטיבי הוא על מלחמת אור וחושך, כביטוי ל"יסודות" מטאפיזיים. אליהו נוסק לשמים, לרובד קוסמי של אור ואש, והוא מתעלה אליהם ב"סערה" של אש, ברכב אש, בסוסי אש. בניגוד הופכי, יונה יורד אל עולם החושך התחתון, אל עולם המים "אשר מתחת לארץ", לרובד קוסמי-כאוטי של שאול וחידלון, והוא טובע אליו ב"סער גדול" מבולע במפלצת הים הקדמוני, זו ששלטה בהוויה לפני "יהי אור".  

בציור "המטמורפוזה של אליהו" מופיעה גם דמותו של התלמיד אלישע, ממנו נלקח אליהו. מסעם המשותף (מלכים ב', פרק ב', פסוקים ז'-י"א) חוצה על פני ארבעת היסודות, וכמו מפרק עבורם את הבריאה. בתחילה, נחצה בפניהם נהר הירדן, כלומר יסוד המים. לאחר מכן, הם עוברים בחרבה, יסוד הארץ. כצעד שלישי מתחנן אלישע, "יהי נא פי-שנים ברוחך אלי", יסוד הרוח. ולבסוף סערת אש וברקים, בדיוק כמו סערות ההתגלות של איוב, ובבחינת "סערה ולהב-אש אוכלה" (ישעיהו כ"ט). בציור של דור-שב, נקודת המפגש של אליהו עם עולם האמת השמיימי, עולם המסומל אצלו תמיד כמעין עיגול-מראה, מוחק את תווי פניו.

דור-שב עובד ברחבות תנועה פיזית-ריקודית, בשיתוף פעולה יצירתי הדוק עם רקדני מחול. הוא מצייר תמיד על גיליונות נייר רחבי מידות, בידיים חשופות ובגירי פסטל-רך המתפוררים תחת אצבעותיו. בגיליונותיו צפון זיכרונם של מגילות, כמו-גם של ויטראז'ים במסורת היודאו–כריסטיאנית. התוצאה נעה בין חלקים כמעט שקופים למקומות בהן שכבות צבע רבות נראות כחושפות תהום בדף. עבודותיו מדברות בקול ציורי ורעיוני מרובד: בדיאלוג עם אמנות רנסנסית ובארוקית, בעיקר עם יוצאי הדופן מתקופה זו כמו אל גרקו, עם אמני הטרנסאבנגרדיה האיטלקיים, במיוחד פרצנסקו קלמנטה, ועם הציור של שאגל. בתערוכה, מזמין אותנו דור-שב אל קצוות ההוויה הפנימית, ומציג אותם כסוערים, פרומים, מרמזים על שבירות התודעה בתווך חיי האדם.

"התנ"ך העברי", טוען דור-שב, "סולד מסנטימנטליות. חזונותיו מחשמלים, במקום לנסוך שלווה. מלאכיו בוערים, ונביאיו רדופי טרור. האימפקט המנטלי שלו מרסק, בכוננו דמות אדם רב-מימדי, טרנספורמטיבי; גיבורי הוויה מותכי-אש. השאול שלו נוכח ומיידי, כמו גם שמיו, שרפיו ואלוהיו. האמנות שלי חסרת אונים ללכוד זאת. פגיעה בהגדרתה. קתדרלות של נייר. מימדי העבודות מטמיעות וברות-חלוף כאחד. נפרמות בהיווצרן. וכולן הזמנה להיעזר באחיזה שיש לתנ"ך עלינו כמרכבה אישית להארה."

על האמן: איתן דור-שב (דרשוביץ) הוא יליד ניו-יורק, בן 52, החי בישראל. כאמן אוטודידקט, הוא שואב ממסע חיים אינטרדיסציפלינרי הכולל אקדמיה, פרסום, וזיקה קרובה לעולם המחול. דור-שב למד פילוסופיה של המדעים והרעיונות בתוכנית הבינתחומית לטיפוח מצויינות באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר מכן היה עמית מחקר במרכז שלם בירושלים. במסגרת זו פרסם סדרת מאמרים בנושא המטאפיזיקה של התנ״ך, נושא המהווה את הבסיס ליצירתו העכשווית. הציור של דור-שב מתיך אלגוריות תנ"כיות יחד עם הומוסימבוליות, ואקספרסיוניזם של צבע, תנועה ומרחב. 

 

תמונה: באדיבות יח"צ 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה