התערוכה "ערבסק עכשווי" מבקשת לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים מוטיבים שונים שקשורים לערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם תוך שהם יוצקים לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.

העבודות בתערוכה שרובן נוצרו במיוחד, מצביעות על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים אל צורתו של הערבסק והאסתטיקה שלו כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית, רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה חברתית, מגדרית ופוליטית או לתיאור עוולות.

הערבסק הופיע באמנות האסלאם במאה ה- 10 והפך לעיטור מרכזי ושכיח בעיקר בארכיטקטורה, טקסטיל, איורי ספרים (בעיקר בקוראן), בכלי מתכת, בכלי חרס ועוד. כיום מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושוליים או כל היררכיה.

אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.

 

בין העבודות בתערוכה:

"הכיפה 5" מאת מחמוד קייס הוא מיצב פיסולי דמויי כיפה בגובה 2.5 מ' ובקוטר 4.5 מטר, המבוסס על הערבסק הגאומטרי. כיפה משמשת בתרבויות שונות לקירוי חללים גדולים בעלי חשיבות טקסית-דתית. המבנה המעוגל שלה מסמל שמיים, שלמות, נצחיות ואינסוף. קייס בוחר בצורה הזאת המזוהה מאוד עם תרבות הבנייה המוסלמית ומציע למבקרים לחוות מקרוב את איכויותיה אם כי בו-בזמן הוא יוצר התקה והזרה שלה כשהוא מציב אותה במרכז החלל מנותק ממבנה דתי.

דור זליכה לוי יצר את מיצב הווידאו והסאונד ,"לולאות", המגיב על אינסופיותו של הערבסק ועל היותו נטול היררכיה - בלי התחלה או סוף -  ומבקש ליצר חוויה מקבילה לחוויית הצפייה בערבסק המכסה שטחים ארכיטקטוניים גדולים. הסאונד בעבודה מורכב מדגימות של מוזיקה אתנית אוריינטלית ועממית שמנוגנת במחזוריות ומלווה במניפולציות דיגיטליות. הווידאו מתבסס על מערכת של מקרנים ומצלמות שיוצרים יחד דימוי מחזורי המבוסס על דגם גאומטרי ומושפע מתנועות המבקרים בחלל.


צילום: שי הלוי