שבועיים לאחר ההחלטה הדרמטית בבית שמש: עתירה נגד קיום בחירות חוזרת

לאחר שלפני כשבועיים בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים פסק שיש לקבל את ערעור היועץ המשפטי לממשלה על תוצאת הבחירות לרשויות המקומיות בעיר בית שמש. בית המשפט הורה בהתאם לסמכותו שבחוק, על ביטול הבחירות הן לראשות העירייה והן למועצת העירייה; וציווה על עריכת בחירות חדשות.

היום (יום ה') הוגשה עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט לקיום בחירות חוזרות.

את העתירה הגיש היום עו"ד אילן בומבך, בשם אחד המועמדים לבחירות בעיר, מאיר בלעיש. ותנועת "דור אחר חב"ד" בראשותו.

בעתירה נכתב "העיר בית שמש, כלל הרשימות החילוניות, משרד הפנים ומשטרת ישראל נערכו באופן מיוחד ומוגבר לבחירות האחרונות. לא הובאה כל עדות שהיא על קריסתה של ההיערכות. הפוך מכך. לערעור אלי כהן צורפו תצהירים שהעידו עליה כמאה עדים. דווקא משום כך, קשה להעלות על הדעת ליקוי כגון זה המתואר בערעור היועמ"ש, שיצא מן הכוח אל הפועל ויצליח לשבש את הבחירות בהיקף כה גדול, שאין לו אח ורע במציאות הישראלית".    

הבחירות כזכור, התקיימו ביום 22.10.2013. לראשות העיר נבחר מר משה אבוטבול. המועמד השני אחריו היה מר אלי כהן. ההפרש ביניהם עמד על 956 קולות. במועצת העיר חולקו 19 המושבים בין 9 רשימות. לרשימת "כלל חסידי וקהילות ירושלים" (רשימת "כח") ניתן מנדט אחד. שינוי של 1,398 קולות היה משנה את חלוקת המושבים בבחירות למועצה.

הערעורים על תוצאת הבחירות הוגשו לבית המשפט הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה והן על ידי מר אלי כהן (ומספר רשימות שהצטרפו אליו). בשני הערעורים התבקש בית המשפט לבטל את הבחירות ולהורות על בחירות חדשות. ערעור היועמ"ש התבסס על טענה עיקרית אחת: לפי חקירת משטרה שטרם הסתיימה, הייתה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות פסולות. תושבים רבים שלא מצביעים בבחירות ("קנאים") - "הפקידו" את תעודות הזהות שלהם בידי אחרים (בצורה מאורגנת). ההצבעה בפועל בקלפיות נעשתה על ידי מתחזים תוך שימוש באותן תעודות הזהות. נטען שמדובר בליקוי חמור (העולה כדי עבירות פליליות) אשר יורד לשורש הבחירות; ובליקוי שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העיר והן למועצה.

המשיבים לערעורים, ובעיקר מר אבוטבול, טענו שאין בסיס ועילה לביטול הבחירות בבית שמש. הם טענו בתשובה לערעור היועמ"ש שמדובר בטענות ספקולטיביות; בעניין שמצוי בחקירת משטרה שטרם הושלמה ובלא שהוגשו כתבי אישום. הם גם טענו שבשלב הנוכחי לא ניתן לברר באמת את הטענות שנטענו בעניין אי הסדרים; וכן שההליך של ערעור מינהלי אינו מתאים לבירור מעין זה ובזמן הקצר שקבע המחוקק לכך (30 ימים). המשיבים גם טענו שבית המשפט אינו יכול להסתמך על חקירת המשטרה כ"ראיות", היות ומדובר בראיות "בלתי קבילות". לגוף העניין המשיבים הוסיפו וטענו שאין בתשתית הראייתית שפורטה יסוד מספיק לטענת אי הסדרים בהיקף הנרחב שנטען ביחס לבחירות. הם גם טענו, שאותה קבוצה של "קנאים" שמסרו את תעודות הזהות – הצביעו בה בעצמם  - כהצבעת "אמת" בלא התחזות. הם הפקידו את תעודות הזהות כדי שחבריהם לא יתנכלו להם ויאפשרו להם להצביע. המשיבים הוסיפו, שבכל מקרה אין ראיות מספיקות לכך שהליקויים היו בהיקף שיכול היה לשנות את תוצאת הבחירות: לא כדי הפער בין המועמדים לראשות העיר; ולא כדי מספר הקולות שיכול היה להשפיע על הבחירות למועצת העיר.

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את ערעור היועמ"ש וקבע שאכן נפל בבחירות בבית שמש ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות שהיה עלול לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העירייה והן לרשות המועצה. בית המשפט ציווה בהמשך לכך על עריכת בחירות חדשות בבית שמש.

בית המשפט קבע, שהתרחשה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות רבות על ידי מתחזים באמצעות תעודות זהות של אחרים. מבין האפשרויות המספריות הקיימות, סבירה יותר – ולמעלה מכך – האפשרות שהיקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות). צוין בפסק הדין, שתופעה זו היא "ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות", והיא התרחשה בהיקף משמעותי ביותר. ליקוי זה בהיקפו, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. בית המשפט פירט בהרחבה את התשתית העובדתית למסקנתו כפי העולה בעיקר מחקירת המשטרה. על פיה במספר רב של בתי כנסת היו "מוקדי הפקדה" בהם הופקדו תעודות הזהות בכדי לאפשר הצבעה באמצעות אחרים. תעודות זהות נאספו גם בדרכים אחרות. חקירת המשטרה מצאה גם תחפושות וגם ראיות לשימוש בהן במהלך הצבעות. המשטרה הגיעה גם ביום הבחירות (בערב) לשתי דירות בבית שמש שבהן נמצאו עשרות תעודות זהות ודרכונים. כן נתפשו רשימות של קלפיות וכתובות, וכן התחפושות. תעודות זהות נוספות ודרכון נתפסו גם בידי נהג רכב בסמוך.

 בית המשפט הוסיף וציין, שמחומר הראיות עולה שמדובר בפעילות מאורגנת העולה כדי "שיטה" של ממש, ואף "תעשייה", שכללה מרכיב של תכנון מראש. ועוד נקבע, שלא מדובר בפעילות ספורדית או יחידנית אלא בפעילות שהייתה קשורה לפעילים פוליטיים; ושהיא באה על מנת להביא לבחירת מר אבוטבול ורשימת "כח" בבחירות (ותוך שבית המשפט מדגיש עם זאת שאין לפניו כל ראיה או טענה למעורבות של מר אבוטבול עצמו בנדון). 

תמונה: flash 90