סוף שבוע רגוע

בשבוע שעבר ניסיתי גם אני לשבור את המועקה הנוראית והחלטתי לבלות עם חבריי בעיר הקודש. לא הופתעתי לגלות כי רחובות העיר כמעט וריקים מאנשים ובטח מבליינים, כי בשום מקום איש לא מרגיש בטוח. נכנסתי לאחד הברים בעיר וגילית עגלת מצרכים ענקית ועליה שלט "תרומות לחיילים". כל כך התרגשתי, כבר כמה שבועות שכל עם ישראל מתגייס ומגייס עוד אנשים בעורף למען החיילים- אך אנשי הלילה החליטו להעניק את כל מה שהם יכולים: ם הכנסות וגם מצרכים ומעל הכול לשמח אותנו. אז מסתבר שניתן לקיים שגר מעוותת שכזו, אווירת מלחמה, אך יחד עם זאת גם הרגשת אחדות שלא ניתן להסביר במילים.

אנחנו עם אחד שמנצל כל משאב למען המדינה שלנו, למען החיילים והנה לכם דוגמה למופת: תרבות הלילה שחלק מהאנשים תופסים צבועה ולא מוסרית- מתגייסים יחד עם כולם ועדיין משתדלים לשמח את עם ישראל. כל הכבוד ויישר כוח! זו הזדמנות כי זו המחווה המרגשת ביותר שירושלים ותושביה, וגם בליינים מבחוץ יכלו לדעת. לא רק סלי המזון, הנסיעה לדרום, ההתגייסות לשמח את חיילנו שלא זוכרים מהו בילוי טוב בשל המצב הביטחוני- אלא גם מסיבה אחת גדולה שהיא כולה תרומה!

אז עולה השאלה: אנחנו מתאחדים ושוכחים צרות פנימיות רק כשאנחנו במצב חירום? מלחמה? שישנם פצועים והרוגים? אנחנו עם אחד! ותמיד נהיה, אך בשגרה משעממת הישראלים תמיד ימצאו על מה להתווכח/ לריב- זהו הטבע שלנו.

דבר אחד בטוח, אין ולא יהיה עלינו עם ישראל! כל הכבוד לכל מי שלוקח חלק ותורם את חלקו למען החיילים, הנה לכם סיבה מיוחדת ומרגשת לצאת ולבלות ולתרום מעצמכם. חיילים יקרים שכל יגמר ונקווה שבמהרה, תהיה חגיגה אמתית!

עד לסופ"ש הבא, צאו ותבלו

תתרמו מה שאתם יכולים ושנדע רק שקט.

זכרו- אם שותים לא נוהגים

שלכם,

יפית.