נפתחה במוזאון ארצות המקרא ירושלים התערוכה "על נהרות בבל"

במוקד התערוכה עומד ארכיון "אל-יהודו": אוסף של עשרות לוחות טין, תעודות מקוריות מהיישוב היהודי בבבל, שנחשף לראשונה לציבור ומתעד את חיי הגולים מיהודה על אדמת בבל בדורות הראשונים שלאחר הגלות.

התערוכה החדשה "על נהרות בבל", ראשונה מסוגה בעולם המוקדשת לנושא, פורשת בפני המבקר את סיפור הגלות החל בחורבן ירושלים, ומציגה מגוון ממצאים וחפצים הממחישים את המצור על ירושלים, חורבן העיר, ההגליות ואת חייהם החדשים של היהודים בגלות. ארכיון "אל-יהודו" המוצג בתערוכה חושף לראשונה מידע על תקופה שעד כה לא היה ידוע עליה כמעט דבר, והוא נחקר בימים אלה בידי צוות חוקרים מישראל, ארה"ב, וגרמניה. השם "אל-יהודו" הוא שמו של היישוב המרכזי שבו התגוררו גולי יהודה בבבל,  שפירושו באכדית – "עיר יהודה". החוקרים מתארים את ארכיון אל-יהודו כ"מגילות קומראן של תקופת גלות בבל". בימים אלה, בצמוד לפתיחת התערוכה, צפוי לצאת לאור הפרסום המדעי הראשון של האוסף.

בערב הפתיחה השתתפו הפטריארך הירושלמי, תיאופילוס השלישי, אספן ארכיון אל-יהודו מר דוד סופר, וד"ר לורי פירס מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שחקרה את הלוחות ומחקרה ראה אור בסמוך לפתיחת התערוכה. 

מנכ"לית המוזאון, אמנדה וייס: "לגלות בבל תרומה מהותית וקריטית לעצם התעצבות העם היהודי כעם, התפתחותו התרבותית ותהליך התבדלותו מעמים אחרים שחיו באזור באותה העת.השפעותיו של אירוע זה מלוות את חיינו עד עצם היום הזה: חודשי לוח השנה העברי שהובאו מבבל, התלמוד הבבלי שנכתב בידי צאצאי הגולים, ההיפרדות מיהודה שצרבה את הגעגוע והכמיהה לירושלים בלב התודעה היהודית. התערוכה פותחת צוהר בפעם הראשונה לחייהם של גולי בבל ולהיסטוריה של התגבשותנו והתעצבותנו כעם, היסטוריה שלא ניתן לעולם לקחת מאיתנו. אין ספק, כי התערוכה היא אבן דרך להבנה מעמיקה של תקופה קריטית לעם היהודי, שעד כה ידענו עליה פרטים מעטים בלבד ואני גאה על הזכות שנפלה בידי המוזאון לחשוף סיפור מרגש זה לקהל הרחב".

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, נכח אף הוא באירוע, ואמר: "התערוכה יוצאת דופן בחשיבותה, ושופכת אור על תקופה חשובה בתולדות ישראל. התערוכה, תהווה מוקד משיכה עצום לתיירים במהלך השנה בה היא תוצג במוזאון ארצות המקרא. נקיים בקרוב סיור לכל הנהלת המשרד במוזאון, על מנת שיכירו מקרוב את התערוכה המרתקת".

ד"ר לורי פירס מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, חוקרת מובילה בתחומה ומהבודדים בעולם שזכו לחקור את אוסף התעודות מגלות בבל, הרצתה בערב הפתיחה ודיברה על התעודות כפי שעלו מהמחקר הבין לאומי בנושא. ד"ר פירס דיברה על החשיפה של התעודות ועל תרומתן בהבנת חיי החברה והכלכלה של היהודים בבבל. בין היתר, סיפרה ד"ר פירס, ניתן ללמוד מהתעודות על השתלבותן המהירה והנרחבת של היהודים הגולים בחברה הבבלית בשנים לאחר חורבן בית המקדש והגלות. עושר החיים היהודים בבבל, נחשף לראשונה בתעודות, ומצביע על פרק חשוב שטרם נחשף דיו בהיסטוריה היהודית.

אחד האורחים המרתקים והחשובים בערב הפתיחה, היה עימאד לוי, העולה האחרון מעיראק, המייצג את אחרון גולי בבל. לוי, שעלה לישראל ב-2010,  הגיע לתערוכה עם אשתו, אורלי בחר לוי, אוצרת מרכז מורשת יהדות בבל. "התערוכה מרגשת ביותר. מדהים לראות את המוצגים המוחשיים, המייצגים את ההיסטוריה האישית שלי, ושל כל העם שלנו", אמר לוי.

בין הממצאים בתערוכה, מוצגת התעודה הקדומה ביותר בארכיון אל-יהודו, המהווה את העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, משנת 572 לפני הספירה – 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. זוהי תעודה אחת מתוך עשרות לוחות האוסף המוצגות בתערוכה, המספקות בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, יחסיהם עם השלטון הבבלי והמבנה החברתי של יהדות בבל.

כחלק מהשקפת עולמו של המוזאון, התערוכה אשר מציגה בין היתר ממצאים בני כ-2,500 שנה, נבנתה על פי סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוביים שהם חוד החנית של תערוכות היום בישראל, על מנת ליצור חווית מבקר מיטבית – המבקרים יפגשו בכל גלריה את חגי בן אחיקם בסרטוני אנימציה שהוכנו במיוחד עבור התערוכה. חיי היומיום של התושבים מוצגים באמצעות דגם היפותטי של כפר בדרום בבל, והקרנת סצנות מחיי היומיום על גביו.

בתערוכה מוצגים פריטים חשובים נוספים שהושאלו באדיבותם של של סינדי ודוד סופר, וויליאם ל' גרוס, אוסף משפחת גרין ומוזאון התנ"ך אוקלהומה סיטי, פרופ' שלום צבר, ד"ר חיים גרוסמן, עליזה ושלמה מוסאיוף, בית התפוצות-מוזאון העם היהודי, רשות העתיקות ומוזאון ישראל. התערוכה יצאה לפועל בזכות נדיבות לבם ותרומתם של סינדי ודוד סופר, קרן דיויד ברג, ג'ורג' בלומנטל, יוג'ין ואמילי גרנט, בת' סנדרס, מאירה ושלמה סנדרס, מילי ולארי מגיד, נעמי ופטר נוישטדטר, הקרן ע"ש אלי ובתיה בורובסקי, CBH Compagnie Bancaire Helvétique, ידידי מוזאון ארצות המקרא באמריקה, בבריטניה ובגרמניה, הקרן לארכאולוגיה של ארצות המקרא, משרד התרבות והספורט, משרד החינוך ועיריית ירושלים.

תמונות: עודד אנטמן / אבי נועם