יום הולדת יש רק פעם בשנה?

כשהיינו ילדים, כל השנה היינו רק מחכים ליום הולדת שלנו. זר פרחים על הראש, אמא מכינה עוגה, החברים בגינה, במבה, ביסלי ושקיות הפתעה. לא רצינו שהרגע הזה יגמר, הערכנו כל רגע ממנו. אבל ככל שהתבגרנו יש פחד מהיום הזה, כי פתאום היום הזה מקבל משמעות אחרת. לרגע של חשבון נפש מסתכלים על השנה שחלפה וכמו לפני ראש השנה עושים בירורים בנינו לבין עצמנו. מה אני, מי אני ויותר מזה – מה הפכתי להיות עם הזמן.

ראש השנה הפרטי שלי הגיע והיום אני נפרדת מגיל 28, אני גרועה בפרידות, אני מודה. יש משהו מפחיד בלהתבגר אבל יש משהו כל כך נפלא בלהשתפר.


ואולי, אחרי 29 קיציים על הכדור הזה פתאום אפשר להתחיל לראות את ההבדל בין הילדה שהייתי ועדיין נמצאת בי, איך היא מובילה אותי לבחורה שאני היום.
גיל 28 היה עבורי מסע, מסע אל עצמי. עברתי המון בשנה האחרונה. בניתי, פירקתי, ניסיתי, נכשלתי, הצלחתי, צחקתי, בכיתי, עזבתי, חזרתי, אהבתי ושנאתי.

ועכשיו כשמגיעים לרגע המכריע, ליום הולדת עצמו נותר רק להסתכל אחורה, לראות ולהיזכר בכל מה שהיה השנה ולהגיד על זה תודה למרות הכל ולהמשיך עם הפנים קדימה להמשיך את המסע הזה, המסע אל עצמיי. הילדה שהייתי תמיד תישאר איתי, היא חלק ממני וגם אם העוגה התחלפה בקוקטיילים והשמלה הפכה למיני ועקבים, עדיין אותה ילדה נשארה ורוצה לפתוח את המתנות שקיבלה.

אומנם הן לא עטופות הפעם בעטיפה וסרט אבל הן ארוזות בהרבה תובנות ובלמידה שצברת במהלך הדרך. חברים שאספתי לאורך הדרך, מכשולים שהגיעו עם פתקי החלפה עבור הצלחות קטנות, תובנות שנפלו מול העיניים כמו קונפטי מהשמיים והרבה הכרת הטוב.
 


אז גיל 28 אכן היה עבורי גיל של "המסע שלי אל עצמי". אני עדיין צועדת בו ועדיין חווה אותו גם עם עליות וגם עם מורדות. אבל למדתי בשנה האחרונה הרבה על ניווט עצמי ואומנם יש לי עוד הרבה מה ללמוד אבל הנה כמה דברים שבכל זאת למדתי השנה:
1) שינויים זה חלק מהחיים – או שתזרמי איתם או שתשקעי בגללם

2) האדם שצריך לאוהב אותי הכי הרבה הוא את/ה.

3) לא להתנצל על דברים שאת לא באמת מתנצלת עליהם

4) פחד הוא בסך הכל פחד.

5) רגישות היא לא חולשה, אבל מי שלא נדבק בה לא יוכל לדעת את הכוח שלה.

6) אמון זה דבר שאי אפשר לבנות פעמיים.

7) את הנכס הכי יקר שלך. תשקיעי בו.

8) לשמור על הכסף שלך.

9) לשמור את המשפחה שלך הכי קרובה אלייך.

10) להגיד תודה. על הכל. כל הזמן.

11) אסור לתת לספונטניות לדעוך, רק להעצים אותה.

12) לסלוח.

13) אהבה תבוא ברגע שאת תאהבי את עצמך. אבל באמת.
הרשימה עוד פתוחה ומתווספים לה עוד הרבה דברים כל הזמן. יש לי עוד הרבה ללמוד, יש לי עוד הרבה במה להשתפר אבל עם הכלים שאספתי לעצמי עד עכשיו לפחות אני יודעת שיש עם מה לעבוד. אבל ברגע שהרשימה הזאת פעלה בחיים שלי הבנתי שקרה משהוא גדול יותר מסתם תובנות בחיים. כי מה שקרה זה שקיבלתי את עצמי בחזרה. או שאולי בעצם נולדתי בה מחדש..
אז תודה לך שנה מופלאה, היית שיעור שלא אשכח בחיים.

תודה לכם יקרים שלי על אהבה עצומה ועל איחולים כל כך מרגשים.
ממני אליכם עם המון אהבה,
שניה