אחרי 505 ימים גופתה של שירי ביבס הלביאה שגוננה על ילדיה ונחטפה שבה לישראל

בימים הקרובים תובא שירי למנוחת עולמים לצד בניה, באדמת הארץ שאותה אהבה ושממנה נחטפה. מדינה שלמה מבקשת ממנה סליחה, מצדיעה לה, ונודרת לזכור ולא לשכוח.

"שירי הייתה אור גדול בקהילה שלנו"

שירי ביבס, שנחטפה כשהייתה בת 32, נולדה וגדלה בקיבוץ ניר עוז. במשך שנים טיפלה במסירות בילדי הקיבוץ כחלק ממערכת החינוך והייתה אהובה על כל הסובבים אותה. בשנתיים האחרונות עבדה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, אך לפני הכול הייתה אמא מסורה, שהתמסרה להורות באהבה אינסופית.

שירי, ירדן, אריאל וכפיר אהבו את ביתם בניר עוז. המרפסת, הדשא, הרגעים הקטנים של משפחתיות ואושר – כל אלו נלקחו מהם ביום אחד נורא. הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו אף הם באותו יום.

505 ימים של כאב, שהסתיימו בזיהוי קשה

הלילה, אחרי תהליך מורכב ומייסר, הגיעה גופתה של שירי למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם החלה מלאכת הזיהוי וקביעת סיבת המוות.

הליווי היה מצמרר – עשרות אזרחים הניפו דגלי ישראל ודגלים צהובים בצומת גמה שבמועצה האזורית אשכול, וחיכו להגעתה גם בשעות הלילה המאוחרות

בהעברה הקודמת, חמאס שלח גופה אחרת, של אישה עזתית, ורק לאחר מכן העביר את גופתה של שירי. בתחילה טענו בחמאס כי ייתכן ש"שרידי הגופה של שירי התערבבו עם אחרים", אך גורמים בישראל מעריכים כי מדובר בטעות ולא במעשה מכוון.

סוף למסע הייסורים – אך הכאב נותר

עם חזרתה של שירי, נסגר המעגל הכואב של משפחת ביבס – מעגל שנפתח ברגעי האימה של 7 באוקטובר ונחתם כעת, עם הבאתם של שירי, אריאל וכפיר למנוחת עולמים.

שירי הותירה אחריה בעל, אחות, אחיינים, משפחה וחברים כואבים, שיזכרו אותה תמיד בחיוכה, בטוב ליבה ובשמחת החיים שהעניקה לכל סביבה.

יהי זכרם של שירי, אריאל וכפיר ברוך.