"אני אהיה חזקה בשביל הילדים שלי, זה מה שברוך היה רוצה"

הדסה מזרחי שמאושפזת בבית החולים שערי צדק שבעיר שיחזרה היום (יום ד') את השתלשלות האירועים המצמררת. כשנשאלה לגביי מצבה הרפואי אמרה "שלומי בסדר, כאובה. יש לי שני חורים מקליע וצלעות שבורות. יש לי כאבים בצוואר וכאבים בראש. הנפשי הוא הקשה ביותר, אבל אני אהיה חזקה בשביל הילדים שלי. זה מה שברוך היה רוצה ואני הייתי רוצה הפוך. אנחנו משפחה חדשה ואנחנו נהיה חזקים".

היא שהייתה צריכה לספר לילדיה שאביהם מת סיפרה" לוקחים הרבה כוחות, הולכים הביתה ומספרים לילדים, לקחתי אותם חיבקתי ושאלתי אותם מה אתם זוכרים?, הם סיפרו לי ולאט לאט התקדמנו, וסיפרתי להם שהם היו מאוד גיבורים. הבת שלי פתחה את חגורת הבטיחות ונשכבה עליהם. אני לקחתי את הסוודר שהיה באוטו וכיסיתי את החורים שלי כדי לנסות לא לאבד עוד דם ולהציל את עצמי כדי שלילדים תישאר אמא, זאת אחרי שראיתי שברוך נפל עליי. הוא מיד שם לב שיורים עלינו הוא צעק "יורים, מחבלים" ושם רגל על הגז מהר כדי לנסות לברוח. והקליע פגע בו. הם ממש הצליחו לחורר את כל האוטו, וכשראיתי שהוא נפל עליי, מיד תפסתי את ההגה כי ראיתי שאנחנו עושים זיג-זג בכביש ואחרי שראיתי שאני רחוקה מהמחבלים הורדתי הילוך, האוטו נעצר והתקשרתי ל-100 והודעתי שהיה פיגוע ושהרכב לפנינו גם נפגע.  אחרי כמה זמן הגיעו חיילים וכוחות טיפול נמרץ. ואמרתי להם תוציאו מהר תחבושת אלסטית כי אני פצועה כדי שלפחות לילדים שלי תהיה אמא, מיד הבנתי שברוך נרצח וביקשתי שיוציאו את הילדים מהר כדי שלהם תהיה פחות טראומה עד כמה שאפשר. היינו 6 נפשות ברכב, הירי לא הפסיק, פשוט ניסו לחסל אותנו, אם היינו עומדים במקום היו מבצעים בנו וידוא הריגה. ברוך היה גיבור הצליח לשים גז ואז הצלחתי להוריד לו את הרגל כי האוטו המשיך לנסוע, קיויתי שלא יבוא אוטו מולנו כדי שלא נתנגש חזיתית".

לקראת סוף דבריה סיפרה הדסה על האיש שהיה בעלה "ברוך שירת 25 שנה ביחידה סודית, ולאחר מכן עבר לתפקיד במשטרה. הוא היה מדהים, היינו 20 שנה ביחד, הוא היה אבא מקסים ותמיד מצא זמן להיות עם הילדים ואיתי. יום רביעי שעבר הינו בספארי וזה היה הטיול האחרון".

לרוצח היא ביקשה למסור "ככה לא מתנהלים ולא מתנהגים, כולנו בני אדם, הוא פשוט חיית אדם המחבל הזה, לא משנה שאתה שונא יהודים. אבל ככה לא עושים".

לראש הממשלה היא ביקשה למסור "תפסיק לשחרר עוד מחבלים, זה לא נותן כלום. הנה עוד משפחה נהרס. בבקשה אל תשחרר מחבלים".

עוד הוסיפה הדסה , "יש לי 5 ילדים ואני אעלה לאט לאט במדרגות כדי לא להישבר ואנחנו נתמודד וחייבים להמשיך הלאה. אני רוצה לגדל את הילדים כדי שיסיימו לימודים לכו לצבא זה היה מאוד חשוב לברוך שהילדים ילכו לצבא, יעשו שירות, ילכו ללימודים אקדמאיים ויתחתנו. אנחנו נהיה חזקים, חזקים זה הפיתרון".

"ד"ר עופר מרין מנהל מערך הטראומה וסגן מנהל בית החולים שערי צדק, "כולנו היינו עדים לתעצומות הנפש של הדסה. אני חושב שלהדסה היה בהחלט מזל, הכדור פגע במותן שלה וקרוב לאחת הצלעות, הדסה התאוששה ביומיים האחרונים בצורה יפה. היום נשחרר אותה ללוויה. נאחל להדסה החלמה שיהיה קל עם הטרגדיה הזו. באשר לילד שנפגע הוסיף ד"ר מרין "הילד נותח באותו הערב והקליע הוצא מגופו וכעת הוא נמצא במצב טוב".

הלוויתו של של נצ"מ מזרחי התקיימה היום (יום ד') בהר הרצל.