ירושלים פושטת יד

$(function(){setImageBanner('8c0e9bcc-28ea-40ab-bc9b-7b01711a7625','/dyncontent/2024/5/16/de611772-3273-4edb-b531-92ba1ef62b5e.jpg',17903,'מכללה למנהל אייטם כתבה ירושלים',525,78,false,42911,'Image','');})

לפי הדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית ירושלים נעשתה ענייה יותר בחמש השנים האחרונות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (רביעי) מחקר שדירג את הישובים, הערים, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות בישראל לפי חוזק חברתי-כלכלי (סוציו-אקונומי) בדירוג של 1-10
1 הנמוך ביותר, 10 הגבוה ביותר.

ירושלים, ירדה אשכול שלם, מהרביעי לשלישי, וצנחה מדירוג 99 בשנת 2008 לדירוג 61 ב2013. 

לוח א - מדד חברתי-כלכלי של הערים הגדולות, 2013

 

אוכלוסיית המדד  2013

ערך המדד החברתי-כלכלי 2013

דירוג
(מ-1 עד 255)
לפי ערך המדד 2013

אשכול
(מ-1 עד 10) לפי ערך המדד 2013

דירוג
(מ-1 עד 252) לפי ערך המדד  2008

אשכול
(מ-1 עד 10) לפי ערך המדד 2008

ירושלים

827,804

-0.802

61

3

99

4

אשדוד

216,113

-0.109

118

5

112

5

חיפה

271,963

0.652

188

7

192

7

פתח תקווה

217,951

0.655

189

7

177

6

ראשון לציון

237,406

0.886

204

7

180

6

תל אביב -יפו

417,507

1.221

223

8

215

8

 


האפיון של הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) 2013 מבוסס על אותן השיטות הסטטיסטיות ששימשו לבניית המדד החברתי-כלכלי בשנים הקודמות. הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים הבאים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.

מקורות הנתונים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין.

התייחסות עיריית ירושלים לדירוגה הסוציו-אקונומי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אין צורך בהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לדעת שירושלים זקוקה לתקציבים ממשלתיים משמעותיים. הגדרת ירושלים באשכול סוציו אקונומי 3 תשקף נאמנה יותר את העיר כפי שאנו מבקשים זמן רב, תאפשר העברת תקציבים גדולים יותר לירושלים שיורגשו על ידי התושבים ותגדיל את הצדק החלוקתי.

לבירת ישראל אתגרים לאומיים עצומים שאינם בכוחה של העירייה לבדה, אלא הם מהווים משימה לאומית של ממשלת ישראל. על ממשלת ישראל להיחלץ למשימת חיזוק ירושלים ביתר שאת ולהגביר את ההשקעות בה עד עמידתה של בירת ישראל על רגליה, כראוי לה. זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה.

בשמונה השנים האחרונות הפך ראש העיר ניר ברקת את מגמת הדעיכה של ירושלים למגמת צמיחה. נטישת המשפחות הצעירות נעצרה וכיום רואים גידול במגזר הציוני הבוחר לבנות את ביתו בעיר, היקף התעסוקה בעיר קפץ, פרוייקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית וייצרנו רנסאנס של תרבות, פנאי וספורט שמהווה גם הוא השקעה כלכלית שיצרה מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר.

המפתח לעתידה של ירושלים הוא פיתוח מקומות עבודה בדמות רובע העסקים החדש אותו אנו בונים בימים אלה ממש ומרכזי עסקים נוספים, פיתוח תעשיות עתירות ידע והשקעה מאסיבית בתשתיות תיירותיות. זה הזמן הנכון לממשלת ישראל לממש את תכנית "ירושלים 2020" להבטחת עתידה של ירושלים אותה מוביל ראש העיר. אנו זקוקים לתקצוב וסיוע מהממשלה לטובת מינוף התשתיות שכבר הנחנו לצמיחה של ירושלים ובטוחים שממשלת ישראל תשים את בירת ישראל על ראש שמחתה.

 
תמונה: פלאש 90/ נתי שוחט. 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה