שלום חבר

איך אני מתחילה לכתוב תחושות של שבע שנים בלעדיך? איך משתפים?

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ופעולות האיבה, יום עמוס רגשות, ומחשבות עליך. איך היית חי את חייך אם היית כאן עכשיו?!

לפני שבע שנים הכרתי בחור מקסים. הייתי בכיתה י', וביקשו מאיתנו לכבוד חג הפסח לאסוף מזון למשפחות נזקקות. הגיע צוות גולני לעזור לנו ולהישמע להוראות התלמידים (נכון שזה נשמע מצחיק? ככה זה היה). כולם התפקדו למשימה, ונתנו את המיטב כדי שנוכל לאסוף כמה שיותר מזון. חייל אחד מבין כל ה-20 חיילים התמרד למולי, ובחר לעשות כרצונו. אחרי ערב מעייף, מצאנו את עצמנו צוחקים יחד כאילו הכרנו שנים. נאלצנו להיפרד והחלפנו מספרי טלפון. את חיבוק הפרידה שלו הרגשתי עד לעצמותיי, את החיבוק הזה אני לא אשכח לעולם.

אחרי חודשיים של ידידות אינטנסיבית, מצחיקה ומהנה קיבלתי הודעה מחבר משותף ששאל אם דיברתי איתו בזמן האחרון. בדיוק באותו היום ניסיתי לתפוס אותו בנייד, וכשלא ענה הנחתי שהוא בפעילות. השבתי לשלילה, שלא הצלחתי לתפוס אותו- הוא היה אמור להגיע לבקר שבוע לאחר מכן...

אותו חבר משותף ביקש ממני לפתוח את העיתון היומי, רצתי לחדר האורחים ולא הייתי צריכה לפתוח את העיתון, התמונה שלו בעמוד הראשי שלידה צמד האותיות ז"ל. הרגשתי שאני לרגע לא מרגישה, ריקנות שאין באפשרותי להסביר. יצרתי קשר עם עוד חבר משותף ונפגשנו, היה לי מוזר לדבר עליו בלשון עבר. הוא לא מת! הוא ממש עוד מעט יתקשר ונלך לאסוף אותו.

לא אספנו אותו והוא גם לא התקשר מאז, הוא נפל בקרב. את השבועות הבאים אני מעדיפה לנצור ולא לחשוב עליהם, גם ביום הזיכרון. אני מעדיפה לחשוב עליך ביום הזה , וביום הולדתך כאילו אתה כאן. אתה פה, ממש פה- אצלי בלב! כעבור ארבעה חודשים הגעת לבקר אותי בחלום, כשהגשתי את ידיי אליך שתתן לי לבוא איתך סירבת. ללא מילים הסתובבת והלכת, את השתיקה אני מבינה היום אחרי הרבה זמן שעבר.

שבע שנים שאני חושבת עלייך בכל יום זיכרון ובכל יום הולדת שבה אתה מתבגר בראשי. שבע שנים מהיום בו נפלת, זה מרגיש לפעמים כאילו בישרו לי אתמול. זו הפעם הראשונה שאני כותבת מילים ללא קול, את המילים הללו אני רק חושבת לעצמי... חבר אתה חסר!

תשמור עלינו מלמעלה! בנפילתך ביצעת זאת בגבורה וללא פחד, הגנת על הבית.                                                  

היום יותר מכל יום אחר בשנה אנחנו זוכרים, מכבדים ומרכינים ראש לזכר חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. היום יותר מכל יום אחר- אנחנו אומה! אחת שלמה ומאוחדת.

נזכור את כולם...

יפית. 

אילוסטרציה: פלאש 90.