זה הזמן לסכם: מי האנשים שעשו לנו את השנה בספורט הירושלמי

הספורט הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בעיר שלנו. בית"ר , הפועל בכדורגל ובכדורסל וכמובן הלהיט של העיר, הפועל קטמון עשו לנו את השנה, כל אחת בדרכה. כעת הגיע הזמן לסכם ולבחור את הבולטים בספורט הירושלמי. מסכימים? חושבים אחרת? טקבקו.

הפתעת השנה: הפועל קטמון

הקבוצה שהייתה אמורה להיות גימיק חולף ממשיכה לעשות חיל בכל מקום אליו היא מגיעה. בסוף העונה החולפת עלתה קטמון לליגה א' ואלפי אוהדיה בעיר התמוגגו מאושר. עם ליאור זאדה כמאמן ושי אהרון כקפטן, הפועל קטמון ממשיכה להרתיע את היריבות גם בליגה א' ומי יודע? אולי למרות ההחלטה השערורייתית של אבי לוזון לפיה תהיה רק עולה אחת, קטמון תפתיע ותעלה שוב, הפעם ללאומית.

מאמן השנה: ליאור זאדה

כשעלתה השאלה במי נבחר למאמן השנה בעיר, לא הייתה התלבטות. בכל מקום שתשאלו, אפילו ביריבה העירונית הפועל ירושלים, ליאור זאדה נחשב למאמן עם עתיד מבטיח. הוא יסודי, מוכשר, חי את מה שקורה על הדשא ומגיב מהר מאוד להתפתחויות במשחק. הוא מכין את שחקניו בכל שבוע לסגנון המשחק של היריבה , הוא אוהב את המקצוע ומקדיש שעות ארוכות ללמידה וההעשרת הידע שכבר רכש. השחקנים אוהבים אותו ומחויבים אליו, הוא האבא והאמא של השחקנים ויודע גם להיות הבוס כשצריך. לא מעט אנשי מקצוע מסתכלים עליו וטוענים: הוא עוד יגיע רחוק. האמת, גם אנחנו מאמינים בו.

ג'נטלמן השנה: עמוס סאסי

בזמן שהספורט הישראלי שלנו הולך ומתדרדר וכל טיפוס מפוקפק שרוצה להיות חלק מקבוצת כדורגל פשוט מגיע ונכנס לעניינים, הפועל ירושלים יכולה להתגאות בנציג הבעלים שלה, עמוס סאסי. הוא לקח את הפועל ירושלים כמעט מפורקת, שרד איתה גם את הירידה לליגה א' ולמרות הקשיים, הביקורות, הימים והלילות ללא שינה סאסי שמר תמיד על פאסון. הוא נמנע מעימותים,מתנהג בצניעות ולא בורח מביקורות. ואם נסכם בשתי מילים: הבוס המושלם. השחקנים אוהבים אותו, הצוות המקצועי מעריך אותו והבעלים האדום נבחר להיות ג'נטלמן השנה. נותר לנו רק לקוות שכל הבוסים בספורט הישראלי ילמדו דבר או שניים מסאסי למען עתיד טוב יותר.

  אכזבת השנה: הפועל ירושלים ,כדורסל

אין ספק שהקבוצה של עודד קטש היא האכזבה הגדולה של השנה האחרונה בעיר. דני קליין רדף כבר כמה שנים אחרי המאמן שהביא אליפות היסטורית לגליל/גלבוע אבל בסופו של דבר העונה הראשונה של קטש בירושלים תיזכר כאחת החלשות.זה התחיל עם הדחה מאכזבת מהשלב הראשון באירופה, נמשך בהפסד מבזה מול נתניה במלחה במסגרת גביע המדינה, והסתיים הדחה בחצי גמר הפיינל פור על ידי האקסית של קטש. אבל יותר מזה, האכזבה הגדולה רשומה בגלל העובדה שהקבוצה של קטש התפרקה מבחינה חברתית. היחסים על ההנהלה עלו על שרטון מהרגע הראשון וכאילו זה לא מספיק, הקהל איבד אמון בקבוצה. השנה הקרובה, כך אנחנו מקווים, תהיה טובה יותר מהאחרונה, למרות שמהמקום בו סיימו האדומים את העונה , אפשר רק לעלות.

תגלית השנה: דן אייבנדר

מי שמכיר את דן אייבנדר מקרוב יודע שלהצמיד לו את תואר התגלית זה לא בהכרח הבחירה הראויה מהסיבה הפשוטה שאייבנדר כבר שנים מסומן כשחקן העתיד בבית"ר ירושלים. הוא צמח בבית וגן, הנהיג את הקישור האחורי של מחלקת הנוער ולא מעט מאוהדי בית"ר עוד זוכרים לו את אותו שער בראש שהוא נתן במשחק מול מכבי חיפה במדי הנוער. אייבנדר עושה מידי שנה התקדמות בקבוצה הבוגרת וגם אם היא איטית, היא על המסלול הבטוח.הוא בורג חשוב בקבוצה של נעים- מחלק כדורים, יורד לגליצ'ים, מבשל וגם זכינו לראות אותו כובש העונה. מעל הכל, וכמו שזה נראה עכשיו, אל תתפלאו אם תראו אותו בקרוב עונד את סרט הקפטן. אנחנו בעד.

הווינר של השנה: איציק קורנפיין

כל מי שמעורב בספורט הישראלי יודע שאין חסינות מפני קללות, ביקורות ואי נעימויות , ואת זה גילה איציק קורנפיין בשנה החולפת בכל הכח. האוהדים שדרשו שיעזוב, האמריקאים שהוליכו אותו שולל והביקורות מהתקשורת. למרות הכל, קורנפיין לא נשבר, לקח את בית"ר כפרוייקט חייו ולא נתן לה ליפול. עד כה בית"ר ירושלים דווקא נראית לא רע בכלל ואפשר לזקוף זאת ליו"ר שעשה ועוד יעשה הכל כדי שבית"ר ירושלים תחזור להיות הקבוצה שתמיד הייתה, אימפריה.

חג שמח ושנה מלאה בהצלחות לקבוצות הירושלמיות!