עתירה לבג"צ: דרישה לחשוף את רשימת הרבנים המורשים לערוך חופה וקידושין

הצורך בעתירה, עלה בעקבות מקרים רבים של זוגות המעוניינים להתחתן דרך רבנים ציונים-דתיים, כגון הרבנים שנמנים עם רבני צהר, אשר הופתעו לגלות שהרבנות המקומית אינה מאפשרת להם לבחור את הרב שישיא אותם. הרבנות הראשית, מבקשת לכפות עליהם רב מטעמה. מקרים אלו נפוצים גם כאשר בני הזוג, מבקשים שהרב שישיא אותם יהיה דמות רבנית ידועה ומוכרת, שעבר בחינות הסמכה ברבנות הראשית. "מקצת הפונים שתהו לפשר סיבת הסירוב, נענו כי קיימות כביכול "הנחיות" מטעם הרבנות שאינן מאפשרות לרבנים לערוך חופות, אלא אם כן יש בידם "כתב הרשאה" מטעם הרבנות הראשית", כך נכתב בעתירה.

בעתירה מבקשים העותרים מבג"צ, לבטל את הקריטריונים שגיבשה הרבנות הראשית, הקובעים מיהו רב מורשה לעריכת חופה וקידושין. בנוסף מבקשת העתירה לחשוף את רשימת הרבנים המוכרים על ידי הרבנות הראשית לערוך חופה וקידושין, זאת לאחר שדקאן שערי משפט, ד"ר אביעד הכהן נתקל בהתעלמות מצד הרבנות ושר הדתות כשביקש את אותה הרשימה.

לתנועת התעוררות בירושלים ולקליניקות המשפטיות של שערי משפט, הגיעו מספר מקרים של רבני צהר שלא הוסמכו לערוך חופות, כיוון שאינם רבני שכונה כך למשל "רב א' (שמות הרבנים מצויים בידי העותרים, אך הם מבקשים לשמור בשלב זה על חיסיונם ויהיו מוכנים לחשוף את כל השמות בפני בית המשפט) כיהן במשך מספר שנים כרב קהילה גדולה בחו"ל. במסגרת זו טיפל הרב, שהנו בעל "תעודת סמיכה" מהרבנות הראשית בכל ענייני הקהילה, לרבות סידור קידושין, בריתות, שחיטה וכשרות. משהגיע לארץ, הורשה לערוך חופות במקום כהונתו, אך משפנה ליישוב סמוך וביקש, לפי רצונם של בני זוג שפנו אליו וביקשו כי יערוך את חופתם, קיבל סירוב על ידי הרבנות המקומית. טענת הסירוב: "הרב א' אינו נכלל ברשימה של הרבנות הראשית". רב ב' הוא בעל עושר כרב עיר ורב שכונה, מכהן כראש "כולל" חשוב, וכיהן שנים רבות כרב קהילה באחת הקהילות החשובות בירושלים. משביקש לקבל "היתר" לערוך חופה, סורבה בקשתו בתואנה ש"אין בידו אישור תקף כרב קהילה". רב ג' קיבל תעודת "סמיכה" לרבנות מהרב הראשי לישראל, מכהן כראש ישיבה, אך לא ניתן לו לערוך חופות בטענה שאינו מכהן כ"רב קהילה". רב ד' הוא בעל "כושר" לכהן כרב אזורי, מכהן כר"מ בישיבה, אך זכותו לערוך חופות נשללה הימנו בשל כך שאינו מכהן כ"רב קהילה" פעיל."

העותרים תוהים על תשובותיה של הרבנות:"אנחנו לא ידענו ממתי ועל סמך מה נדרש אדם להיות "רב שכונה" כדי לערוך חופה. תנאי שלא בא זכרו לא בחוק ולא בהלכה היהודית. בה בעת עורכים עשרות ומאות רבנים ואדמו"רים חרדיים בכל רחבי הארץ חופות, הגם שאינם לא רבני שכונה וחלקם, כך דומה, לא עברו מעולם מבחנים ברבנות הראשית שיעידו, ולו במקצת, על טיב ידיעותיהם בהלכות קידושין."

בסוף העתירה כותבים ד"ר אביעד הכהן, ד"ר מיכל טמיר וד"ר חגי ויניצקי, מרצים בשערי משפט כי "מעשיה של הרבנות הראשית פוגעים בציבור גדול של אזרחי המדינה, החפצים להתחתן כהלכה אך באמצעות רב לטעמם שאינו דורש כסף, ושאינו מגיח לחתונה בין שלל התחייבויותיו לאותו ערב.  קני המידה בכללים יוצרים אפליה פסולה, ופוגעים בחופש הפולחן ובזכויות יסוד של אזרחים רבים." עוד כותבים העותרים כי הכללים מונעים מרבנים ציונים-דתיים רבים להיכלל בקריטריונים המפלים והבלתי עניינים שקבעה הרבנות וזאת למרות העובדה, כאמור, שמדובר ברבנים מוכרים, המחויבים להלכה והבקיאים בנושאים הרלבנטיים, לא פחות מרבנים חרדיים, אדמו"רים וראשי ישיבות.  מניעת ההכרה מרבנים אלה מהווה פגיעה ישירה בציבור הישראלי, כל זאת מתוך שיקולים זרים ופסולים."