תיכון מתחת למים



בשבוע שעבר, 43 תלמידי מגמת ביולוגיה מכיתות יא'-יב' מתיכון עין כרם ירדו לאילת במסגרת סמינר אקולוגי בחוף אלמוג. כל תלמיד הצטייד בלוח ועפרון מיוחדים המאפשרים כתיבה מתחת למים, שנורקל וחליפת ציפה – ובזוגות חקרו תופעות מוזרות ומעניינות בשונית האלמוגים

בעבור רבים מהתלמידים סמינר זה היה הפעם הראשונה בחייהם שהם ביקרו באילת ובעבור כולם כמעט זו היתה הפעם הראשונה שהם שנירקלו. הסמינר נמשך 3 ימים אינטנסיביים, במהלכו התארחו התלמידים במרחק הליכה קצר מחוף אלמוג- בב"ס שדה אילת. לדברי הצוות האילתי המארח, ישנם רק שלושה בתי ספר בארץ שעורכים לימוד מסוג זה ועין כרם הוא אחד מהם.  

הלימוד מתחת למים כלל תצפית ואיתור תופעה מסקרנת, ניסוח שאלת חקר והעלאת השערה בעלת בסיס ביולוגי-אקדמי, ביצוע ניסוי, איסוף נתונים וניתוח שלהם במטרה לפענח את התשובה (אישוש או הפרכת ההשערה). עם השיבה לירושלים ב 19.9.17, התלמידים ממשיכים לחקור את התופעה בעזרת מחקרים אקדמים מהעולם כחלק מעבודת חקר מקיפה שההערכה עליה תהווה 30 אחוז מציון הבגרות הסופי. המהלך כולו התאפשר לראשונה בזכות הרפורמה החדשה של "ישראל עולה כיתה" המאפשרת לבית הספר להכניס דרכי הערכה אחרות לציון הבגרות.

"השיעורים מתחת למים זה הגשמת חלום ישן שלי. זו היתה למידה משמעותית, עם אפס בעיות משמעת" מספר יואב אור, מנהל התיכון שיזם את הסמינר, בעיניים נוצצות וחיוך רחב.  "מה המסר שלך למורים אחרים?" שאלתי אותו. "המסר שלי הוא" השיב מיד "שלמידה משמעותית זה לא מה שהמורה עושה, אלא מה שאתה מאפשר לתלמיד שלך לעשות. אם התלמיד הוא זה שמגלה את הידע- אז היתה למידה משמעותית. אם אתה כמורה מעביר את הידע והתלמיד רק מפנים, אז בדיוק כמו שהוא הפנים הוא ישכח. בסמינר הפכנו את התלמידים ללומדים פעילים. הם גילו תופעות מוזרות, חקרו והסבירו אותן". כך למשל התלמידים הבחינו כי בחוף אלמוג, עם טבילתם במים, עשרות דגי "דפדוף הפסים" הקיפו אותם, התקרבו ודגדגו אותם ברגליים. התלמידים החליטו לחקור מדוע הדפדופים לא מפחדים מהם. הם השוו את הדגים ששחו סמוך לגשר (שממנו יורדים למים בני האדם), לעומת הדפדופים ששחו באיזור מרוחק יותר המכונה "בלט". התלמידים מצאו שיש הבדל בהתנהגות ושבאיזור המרוחק מהגשר התנהגות הדגים היא פחדנית יותר. מסקנת התלמידים היא שבני אדם מאכילים את הדגים בניגוד להנחיות ולכן הדפדופים מתקרבים אליהם. לדג הדפדוף יכולת למידה- בבלט לא מאכילים אותו וליד הגשר כן.

שונית האלמוגים של מפרץ אילת היא הצפונית  ביותר בעולם וייחודית במינה ועל כן מסקרנת ומרתקת בעבור תלמידי המגמה ובעבור חוקרים בעולם כולו. ישנם דגים ובע"ח ייחודיים למפרץ אילת וזה משתקף בשמם- כמו ה"שושנון הים האילתי" שהתפרסם גם בכינוי "נמו". התלמידים למדו שישנם שלושה גורמים המאפשרים התפתחות אלמוגים דווקא באילת: טמפרטורת מים גבוהה, מליחות גבוהה של המים וצלילות המים. אם ברחבי הארץ, תלמידי ביולוגיה לומדים זאת באמצעות קריאה מדף יבש, תלמידי עין כרם נרטבו בשיעור וחשו על גופם את הגורמים הללו - את טמפרטורת המים, מליחותם וצלילותם.

מהשקופית בכיתה אל המים עצמם
בעבור רוב התלמידים, השנירקול הראשון היה מלווה בהרבה פחדים. לראשונה הם נשמו דרך שנורקל, המון דגים הסתובבו סביבם וזה יצר חששות. הם נכנסו בקבוצות של עשרה עשרה עם מדריך מלווה. לאט לאט הם נרגעו, למדו לצוף, לסדר את המסיכה ולא חדלו להתלהב "וואו יש עולם מתחת למים". מתחת למים התלמידים נחשפו לכל מה שלמדו בכיתה "הנה תוכינון" "הנה נתחן סגול". במקביל לשנירקול, התלמידים האזינו להרצאות רבות בבה"ס שדה (הרצאה אחרונה עד תשע וחצי בערב) על השונית, תזונת הדגים ועוד. כך למשל התלמידים למדו על "השונית במחשכים" בעזרת מצגת תמונות. מסתבר שבלילה האלמוגים נראים אחרת לגמרי. הם פורסים זרועות לאיסוף מזון פלנקטון במים.

התלמידים חקרו גם את "הכרית", המקום הנתון להשפעה של גיאות ושפל. 4 פעמים ביום, פעם מכוסה ופעם גלוי. לא רחוק מהקניון "מול הים" נמצאת הכרית של אילת, נסיעת אוטובוס מחוף אלמוג. "זהו האיזור המתוייר ביותר באילת, אלפי אנשים עוברים שם כל הזמן ולא מעלים על דעתם את קשיי ה"עקה" שהיצורים החיים חווים שם בגלל הגאות והשפל" סיפרה לי תלמידה בהתרגשות.

בין השנירקולים, התלמידים החלו להעלות רעיונות לשאלות חקר "ראיתי בשנירקול שהתוכינון נוגס כל הזמן אלמוגים מתים (אלמוג לבן ללא צבע). מדוע?" שאל תלמיד "האם יש קשר בין סוג האלמוג למספר הביקורים של התוכינון?" מאוחר יותר גילה התלמיד יחד עם תלמיד נוסף, שהתוכינון צמחוני ואצות צומחות על אלמוגים מתים.  זוג תלמידות הבחינו ש"מלפפון הים" מתכסה בחול במידה שונה, במיקומים שונים. הן בדקו האם יש קשר בין המרחק של מלפפון הים מקיר השונית, לבין אחוז הכיסוי שלו בחול. בעזרת לוח ועיפרון מתחת למים הן ערכו תצפיות ומילאו טבלה בנתונים: מרחק, עומק ואחוז הכיסוי של המלפפון. כיצד התלמידים מדדו את עומק המים? באמצעות חבל עם קשרים לאורכו- כל מטר קשר. בקצה משקולת. התלמידים שלשלו את החבל וספרו את הקשרים וכך מצאו שעומק המים 3.5- עד 10 מטר. בגלל צלילות המים אפשר לראות הרבה יותר מעשרה מטרים למטה. התלמידות הביטו והעריכו "מממ... בנקודה זו יש 35 אחוז כיסוי" ככל שהמים העמיקו- אחוז הכיסוי הלך וירד. הן בדקו 20 מלפפוני ים ומצאו שמאחר והטורפים של מלפפון הים נמצאים ליד הקיר, שם הוא מכסה עצמו בחול רב יותר כהסוואה.

הסמינר כלל גם כיף- ערב חופשי באילת וביקר במצפה התת ימי. בטחונם העצמי התחזק כשהם גילו שהם יודעים לזהות את שמות רוב הדגים והאלמוגים באקוריומים ואף להפגין מידיעותיהם כלפי עוברי האורח.

יואב אור בחר לסכם את הסמינר כחוויה לכל החיים "זו למידה משמעותית כי הם שאלו את שאלת המחקר אחרי שראו תופעה שעניינה אותם. הם עשו את החקר ולא קיבלו נתונים מאדם אחר. למדו בצורה הכי חוויתית שאפשר על המערכת האקולוגית של שונית האלמוגים. זו חוויה לכל החיים".

בית הספר עין כרם שייך למינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער.

תמונה: אילון אביסרור. 

 

 

 

 
 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה