סבב ניתוחים נרחב של 3 הנצלות כליה ו-3 השתלות כליה- בוצע בהדסה עין כרם
04.09.24 / 10:39
שרשרת המעשים הטובים, של הצלת חייהם של מספר חולים בארץ ובקפריסין, כוללת תורמי כליה שהינם בני זוג או קרובי משפחה של חולים הזקוקים לכליה – אך הם לא התאימו לתרום להם ישירות, ובמקום זאת תרמו לאחרים, וקרובי משפחתם של החולים האחרים תרמו במעגליות כליה לאחרים

סבב ניתוחים נרחב של 3 הנצלות כליה ו-3 השתלות כליה, בוצע בהדסה עין כרם על ידי צוות יחידת ההשתלות בראשותו של ד"ר עבד חלאילה, ובהשתתפותם של ד״ר אשרף אימם וד״ר מיכאל ריבן.
המבצע המורכב בהדסה התאפשר הודות לשיתוף הפעולה של צוותי חדר הניתוח וההרדמה, נפרולוגים ומתאמי ההשתלות ומערך המעבדות בבית החולים.
את המבצע המורכב, אותו ניהל מרכז ההשתלות הלאומי וכלל גם בתי חולים שונים בארץ ובקפריסין,
פתח צוות ההשתלות במרכז הרפואי הדסה ביום שני השבוע לפנות בוקר, בביצוע שתי הנצלות כליה בהדסה, אשר הועברו כתרומה לחולים בקפריסין ובסורוקה.
בהמשך בוצעה עוד הנצלת כליה ובמקביל החלו להגיע כליות מקפריסין ובילינסון להשתלה בחולים בהדסה.
שרשרת המעשים הטובים, של הצלת חייהם של מספר חולים בארץ ובקפריסין, כוללת תורמי כליה שהינם בני זוג או קרובי משפחה של חולים הזקוקים לכליה – אך הם לא התאימו לתרום להם ישירות, ובמקום זאת תרמו לאחרים, וקרובי משפחתם של החולים האחרים תרמו במעגליות כליה לאחרים.
יחד עם קרובי המשפחה התורמים, בהדסה התבלטו שתי תורמות כליה אלטרואיסטיות, אשר בחרו לתרום כליה לאדם שכלל אינן מכירות מתוך תחושת שליחות ונתינה אנושית. שתיהן פנו ביוזמתן אל מרכז ההשתלות הלאומי, וכך התאפשרה שרשרת התרומה הגדולה והייחודית.
ד"ר עבד חלאילה, ראש יחידת ההשתלות בהדסה מסכם את היומיים האחרונים כהצלחה מרגשת. ״הניסיון הרב בהשתלות כליה שצברנו בהדסה מלמד שיש המון טוב בעולם, שאנשים מוכנים לתת מעצמם ולתרום כדי להציל חיים, גם של אדם זר שאינם מכירים. מרתון ההשתלות שביצענו כצוות אחד גדול היה מבצע מפרך ומורכב, שבו כל דקה קובעת וכל שינוי עשוי לגרור שרשרת של שינויים אבל עמדנו במשימה עם 6 ניתוחים שבוצעו מסביב לשעון, כשכל ניתוח תלוי באחר או משפיע על האחר. המתח היה רב, אבל אין מבחינתנו משימה שהיא בלתי אפשרית בזכות עבודה עם כל כך הרבה צוותים מקצועיים בתוך הדסה שהתגייסו כל כולם לעבודה המאומצת, וכך גם ומול בתי החולים האחרים במקצועיות ובדיוק מירבי. הכליות שהושתלו בחולים עובדות מצוין, תורמי הכליה מרגישים טוב ואנו מאושרים עבור החולים שקיבלו את החיים במתנה".
גילת גולדברג, עובדת סוציאלית במקצועה בת 47 המשמשת ראש תחום נגישות באוניברסיטה העברית, חשבה על תרומת כליה מזה זמן רב. ״זה תמיד ישב אצלי כרעיון באחורי הראש, והבשיל ככל שהמצב במדינה נעשה סבוך וקשה", היא מתארת. "עוד לפני שפרצה המלחמה הרגשתי שמייאש וקשה פה והחלטתי לקום ולעשות צעד שיוסיף משהו טוב לעולם. את התהליך התחלתי אחרי יום כיפור ולהפתעתי הכל עבד מאוד מהר, הבדיקות בהדסה ובקופת החולים והטיפול במשרד הבריאות – הכל הסתדר לטובה. ידעתי שהכליה שאותה אתרום יכולה ללכת לכל אדם באשר הוא וכך רציתי, שהמרכז הלאומי להשתלות יבחר מיהו המועמד הנכון והמתאים מבחינה בריאותית, רק זה הנחה אותי והיה חשוב מבחינתי", היא מדגישה. ״כשהחלטתי לתרום כליה שיתפתי את אבנר בעלי ואני חושבת שאלמלא התמיכה המאוד חזקה שלו, לא יכולתי לעשות את זה.
המשכתי בבדיקות ההתאמה בהדסה ואושרתי על ידי הוועדה במשרד הבריאות וחיכיתי שימצא החולה שאתרים לתרום לו את הכליה שלי.
הטלפון המשמח הגיע ממתאמת ההשתלות בהדסה שבישרה שיש חולה שאוכל לעזור לו, והיום אני מבינה שאני חלק ממשהו גדול מאוד, שרשרת אנושית של הצלת חיים של אחרים. בזכות התרומה התאפשר להשלים את כל ההצלבות בארץ ובעולם.
אני ברת מזל, מרגישה שזו זכות אמיתית וזכיתי לגב חזק מהמשפחה, בעלי וארבעת ילדיי שתמכו מאוד וכן ממקום העבודה שלי שם תמכו בהחלטה ובדרך שבה בחרתי.
חשבתי שאחשוש לפני הכניסה לחדר הניתוח אבל הייתי שלווה" היא מספרת בחיוך, "סמכתי בעיניים עצומות על הצוות הנפלא שמלווה אותי מהיום בו הגעתי לבדיקות ועד ההתאוששות כיום לאחר הניתוח. המנתחים שלי, האחיות והאחים, הרופאה הנפרולוגית והעובדת הסוציאלית, זה בהחלט צוות שמשרה רוגע ואמון בעשייה שלהם עבורי.
היום אני כבר מרגישה טוב, מסתובבת במחלקה לאט לאט ומחלימה באופן הדרגתי.
אני יודעת שעשיתי את הדבר המדויק והנכון וכשאני מבינה איזו עוצמה יש בכל התיאום והמהלך הנרחב שבו אני שותפה, אני מאושרת מאוד".
יערה אשחר שיר, ירושלמית בת 45 היא תורמת רביעית במשפחתה ומכירה מקרוב את הנתינה לאחר שאביה, אחיה ובן דודה נערן אשחר ז״ל תרמו כליה באופן אלטרואיסטי והצילו חיים של אחרים.
״הרעיון לתרום היה שם אבל בתחילת המלחמה כשבן דודי נהרג בנובמבר הבנתי שזה הזמן הנכון עבורי. חשוב לי שמי שחושב על הרעיון יבין שזה מעשי ואפשרי, הליך שאפשר לעמוד בו בהחלט. בדיוק כמו שהיה ברור לי שבן זוגי יוצא למילואים כי צריך להגן על המדינה, כך היה לי ברור שאתרום כליה כדי להציל חיים. זו אותה הקרבה על פי תפיסתי, וכך על פי תפיסת המשפחה כולה. זה הסטנדרט של כולנו״.