והדרת פני ניצול שואה

הפרויקט החל כפיילוט בשנת 2007, וכיום פועל בכ-1,200 בתי קשישים, כ-45 ישובים ברחבי הארץ ובכ-100 מרכזים קהילתיים, בהשתתפות למעלה מ-300 בני ובנות שירות.

נעמה פדר, בת 20, כיום מתגוררת בירושלים, ביקשה במיוחד, בשנת השירות השנייה שלה להתקבל לפרויקט. "בחרתי בפרויקט מתוך תחושת שליחות ורצון לעבוד עם קשישים". פדר משתייכת לגרעין האומנות במרכז הקהילתי בקרית יובל ופעם בשבוע מעבירה שיעור אומנות לכ-20 קשישים. במקביל יש לה 5 קשישות איתן היא נפגשת לשעתיים מדי שבוע. מתוך הקשישות בולטת במיוחד ניצולת השואה אלינה. "חלק מהזמן אנחנו משחקות רמי ובשאר הזמן היא מספרת לי על משפחתה שנספתה בשואה. בעלה של אלינה ואחותה מתו, אין לה ילדים ואין לה חברות ולמעשה היא לבדה בעולם". לדברי נעמה, לניצולת השואה יש אמנם עזרה סיעודית ממטפלת פיליפינית, אך זו לא ממש יודעת עברית ולכן הפגישות השבועיות איתה מאוד חשובות. "הבדידות מאוד קשה לה, בכל פגישה היא פורקת את הסיפורים הרבים שלה והביקורים שלי הם
ההזדמנות שלה לשפוך את הלב".

עוד מספרת נעמה כי "בניגוד לקשישות האחרות, אלינה לא רואה בי נכדה אלא חברה. היא מסתכלת עלי בגובה העיניים, כאדם בוגר. כלל לא ציפיתי לקשר כזה, אבל התאהבנו אחת בשנייה מהרגע הראשון, ואני נהנית מהמפגשים איתה לא פחות, לדעתי".

לדברי חיה שמואל, מנכ"לית עמותת שלומית, המפעילה בני שירות רבים בפרויקט, "רבים מן הקשישים בפרויקט חשים כי אין בהם עוד צורך בעולם וכי אין אף אחד שנמצא שם עבורם. למשך שנה שלמה זוכים בני השירות בהזדמנות להעניק משמעות לחייו של אדם ולתת לו את הכוח והרצון להמשיך לחיות. אנחנו בשלומית רואים בפרויקט זה חשיבות רבה".

תמונה: flash 90